רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון מגבשות מתווה, שיאפשר לחברות שהנפיקו אג"ח לדחות תשלומים למחזיקים לתקופה של עד שנה, בלא צורך באישור בית המשפט. כך חושף (5.12.23) כלכליסט. המטרה היא להפעיל את המהלך כבר החודש, כדי לסייע לחברות הסובלות מבעיות בתזרים המזומנים, ולא לכאלו שכבר מצויות למעשה בחדלות פרעון.
ההערכה היא, שהמהלך יסייע בעיקר לחברות נדל"ן ואשראי חוץ-בנקאי שנפגעו בצורה קשה יותר מחברות בורסאיות אחרות. ענף הנדל"ן, שהיה בקשיים עוד לפני המלחמה, סובל ממחסור בפועלים (בשל האיסור המוחלט על-כניסת תושבי יו"ש לישראל) ומחוסר ודאות הגורם לקונים פוטנציאליים לדחות עסקות. באשראי החוץ-בנקאי החשש הוא מפני קריסה של לווים, שממילא הם בעייתיים יותר והתקשו לקבל אשראי בנקאי.
לדברי כלכליסט, רשות ניירות ערך תטפל בצד החברות המנפיקות ותאפשר את דחיית התשלומים, בעוד רשות שוק ההון תעניק הקלות למשקיעים המוסדיים המושקעים בחברות אלו בנוגע לטיפול בדחיית התשלומים. טיוטת המתווה, הצפוי להיות בתוקף עד יוני הבא, טרם הגדירה מהם קשיים שיצדיקו את החלתו, אך נראה שההגדרות יתייחסו הן לביצועי החברה והן לתשואת האג"ח שלה (ככל שהתשואה עולה, כך גובר החשש ליציבותה).
המתווה לא יחול על חברות שקיבלו הערת עסק חי לפני המלחמה או שנכנסו להסדר חוב בשנתיים האחרונות, וזאת כדי להחילו על אלו שמצוקתן אכן נובעת מן המלחמה. עוד נראה, כי הוא יחול על חברות בעלות דירוג של -BBB ומעלה, דהיינו - לא בתשואת אג"ח זבל. במקביל, ייאסר על חברות אלו לבצע תספורת של חובותיהן, לחלק דיבידנד, להכניס שותף מהותי או לממש נכס מהותי בלא אישור מחזיקי האג"ח, ולבצע רכישה חוזרת של מניות או אג"ח.
החברות יידרשו לפצות את המחזיקים, למשל העלאת ריבית או חיזוק הבטחונות. החלת ההסדר תצריך אישור של שני שלישים מבעלי האג"ח. המתווה גם יבהיר, כי לחברות שייכנסו אליו אסור יהיה לבצע העדפת נושים - כפי שמחייב החוק. לשם כך, יהיה צורך למצוא פתרון לפרעון החובות לנושים אחרים, כגון בנקים וספקים.
כלכליסט מזכיר, כי כיום יכולות חברות לדחות תשלומים למשך שנה - אך הדבר מחייב אישור של בית המשפט. אישור כזה כמובן אינו מובטח, נושים יכולים להתנגד ולהעלות דרישות, וההליך עלול להתעכב ולהכביד עוד יותר על החברה. רשות ני"ע ורשות שוק ההון סבורות, כי המתווה המוצע יעניק את הפתרון הנקודתי הדרוש, לצד גיבוי רגולטורי שיקל על החברות להשיג את הסכמת נושיהן.
בתחילת מלחמת חרבות ברזל הורה בנק ישראל לבנקים לאפשר ללקוחות המעוניינים בכך לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות ומשכנתאות, והטבות נוספות ניתנו לתושבי היישובים המפונים. בסך-הכל הוקפאו החזרים של הלוואות ב-80 מיליארד שקל. גם המתווה המדובר כאן נועד לתת מענה למצוקה תזרימית, אם כי הוא לא יהיה מחייב אלא יהווה מסגרת למו"מ בין החברות לבין הנושים ובראשם מחזיקי האג"ח.
רשות ניירות ערך מסרה בתגובה: "הרשות בוחנת מגוון רחב של כלים, על-מנת לתת מענה להשלכות מלחמת חרבות ברזל על חברות ובכלל זה גם גיבוש מתווה להסדרי חוב". רשות שוק ההון לא הגיבה.