1
מָוֶת מָוֶת
אַל תַּחֲנֶה בְּשֶטַח אָדֹם
לָבָן לא
בַּחֲנִיַּת נָכִים
הַחֲנִיָּה אֲסוּרָה
חֲנֵה וְסַע
מִכָּאן
אֶל מִגְרַש הַחֲנִיָּה
אֶל תֻּפֵּי האוֹר
בין מַדְחֵן לִבדידוּת.
2
מָוֶת מָוֶת
אַל תָּמוּת כמו חַמָּנִית
זְהֻבָּה
מאירה אֶת
בדידותי בְּאוֹר
הַדִּמְדוּמִים
בין ספל לְקפה
שחור.
3
מָוֶת מָוֶת
אַל תָּמוּת כמו כִּיוֹר
ברז האף
דולף בלי הפסקה
בין מעָרת הנטיפים
לִמְעָרַת הזקיפים
חֲבָל על כל טיפה.
4
מָוֶת מָוֶת
אַל תָּמוּת
כמו כְּתֹבֶת בלי כתֹבֶת
בְּמַאֲגַר הַמֹּחוֹת
של משרד הפְּנים
אַל תָּמוּת כמו
מקום
בלי מקום בָּעיר
אַל תָּמוּת כמו שירים
בלי שעָרים בֶּחָצֵר
הולך יָחֵף על המִדרכה
בתוֹך שק שינה
בְּנַעֲלֵי
בלי בַּיִת.
5
מָוֶת מָוֶת
אַל תָּמוּת בין מִשְׂחַק
כדורסל
לְמִשְׂחַק כַּדּוּרֶגל
בְּמִגְרַש הטֶניס בָּעיר
אַל תָּמוּת בין מִשְׂחַק
כדור יָד
לְמִשְׂחַק כַּדּוּרְעָף
עוצר את נשימת האוהדים
הטבלה לא
מְשַׁקֶּרֶת
אַל תָּמוּת עָגֹל
כמו כַּדּוּר.
6
מָוֶת מָוֶת
אַל תָּמוּת כמו עֵשֶׂב
מַצהיב בַּגינה
בין רֵיחַ
הָעֶצֶב לֶעָצָב החי בְּגוּפִי
הַדֶּשֶא שֶל החיוּך תמיד
יָרֹק יותר
שָׁקֵט עַל פְּנֵי
המים השקֵטים החותרים
עָמֹק בָּאֲדָמָה
צָנַח לו תלתל שחור.
7
מָוֶת מָוֶת
אַל תָּמוּת על ספסל
בְּגַן העיר
בְּמָקוֹם בו האמנות
והיֹפִי נפגשים
בְּגֹבַה מַכְסֵחַת הַדֶּשֶא.
8
מָוֶת מָוֶת
אַל תָּמוּת כמו טלפון
המצלצל בלי
הפסקה
בין שיחה ממתינה
לְשיחה מְזֻהָה
על צג שחור
כוכבית
עֲקֹב אַחֲרַי.
9
מָוֶת מָוֶת
אַל תָּמוּת בְּמִגרש החֲנִיָּה
של הבִּנְיָן הַמְקֻלָּל
מול
שוּק מחנה יהודה
ריח הצַחֲנָה של מְכוּלַת האשְפָּה
על יד הבחירה הטבעית
חֲנֵה וְסַע
מכאן
אֶל בית הקפה.
10
מָוֶת מָוֶת
אַל תָּמוּת כמו שיר
להרים
את רִצְפַּת השירים
להנמיך את תִּקְרַת השירים
בְּגֹבַה מַכְסֵחַת הדֶשֶא
מִתַּחַת לַשֻּלְחָן
מֵאֲחוֹרֵי
הספסל בַּגינה
השִירה היא אמנות הדִּבּוּר.