עכשיו אני חייב להירגע
משלל הסערות המְהַפְּכוֹת
שהסערת אותי בלי הפוגה
והפכת עונות שלמות ליָחוּמוֹת
עכשיו אני חייב פשוט לנוח
אם לא עונה תמימה אז לפחות
כמה ימים כמה לילות;
לא רק במלחמה יש מיגבלות לכוח
אפילו אהבה חסרת גבולות
חסרת פשרות – מְשׁוּגָעָה
חייבת להכיל גרעין שפיות
שמאפשר זמנים של רגיעה
אפילו אדמה סדוקה מרוב צמא
של שנות בצורת רצופות
לא יכולה לספוג בבת-אחת
כמות מוטרפת של גשמי-ברכה...
גם-אם האהבה הזאת דבֵקה במטרתה
למחות את כול האחרות
ולהיות אחת שאין בִּלתה
מוטב לה לא בבת-אחת
כי מה שבא בבת-אחת עלול
כמו המבול או כמו התפוצצות
לסחוף או להעיף גם את עצמו
לעזאזל וסוף לכול –
גם בין הסערות הכי עזות
יש שקט שהטבע מאפשר
לחי ולצומח ואפילו לדומם
להתבהר להחליף כוחות להשתקם
כלומר: להשלים עם כול מה שהיה
להסתדר עם מה שעוד נישאר ובו-בזמן
להתכונן לכול מה שיבוא
או לא יבוא –