לד"ר ביל סיגל ז"ל
1
הִסְתַּכַּלְתִּי לַכְּאֵב בְּגֹבַה הָעֵינַיִם.
הַכְּאֵב הִבִּיט בִּי
בְּגֹבַה הָעֵינַיִם בְּגֹבַה
הָעֵשֶׂב שֶׁאֵלָיו הִתְגַּלְגַּלְתִּי בֶּחָצֵר
בְּגֹבַה שְׁלוּלִית הַדָּם
וְלֹא אָמַר דָּבָר.
רַק הַנָּהָר הִפְרִיד בֵּינֵינוּ
בֵּין גֶּשֶׁר
הַמֵּיתָרִים לְגֶשֶׁר הַדְּמָמָה כְּמוֹ כֶּלֶב שָׁחוֹר
קוֹטֵף שׁוֹשַׁנֵּי
חֲרָדָה בֵּין שִׂפְתֵי הָרְעָדָה
עַל שְׂפַת הַנָּהָר.
הַדֶּשֶׁא שֶׁל חִיּוּכֵךְ, אָמַרְתִּי
יָרֹק יוֹתֵר.
2
הִסְתַּכַּלְתִּי לַכְּאֵב בְּגֹבַה הָעֵינַיִם.
הַכְּאֵב הִבִּיט בִּי
בְּגֹבַה הָעֵינַיִם בְּגֹבַה
הָעֵשֶׂב שֶׁאֵלָיו הִתְגַּלְגַּלְתִּי בֶּחָצֵר
בְּגֹבַה שְׁלוּלִית הַדָּם
וְלֹא אָמַר דָּבָר.
אִם תְּנַקֵּר לִי
עַיִן אַחַת
בְּסֶלַע הַשִּׁכְחָה, אָמַרְתִּי
אֲנַקֵּר לָהּ שְׁתֵי עֵינֵי זִכָּרוֹן
כְּמוֹ צִפּוֹר בְּלִימָה
צִפּוֹר בְּלִי
מָה
3
מַהִי בְּדִידוּת
שָׁאַלְתְּ
הַאִם אֲנִי צִפּוֹר
בַּחֲלוֹמָהּ שֶׁל כָּנָף שְׁחֹרָה
אוֹ כָּנָף
שְׁחֹרָה בַּחֲלוֹמָהּ שֶׁל
צִפּוֹר לְבָנָה
עַל עָנָף בּוֹדֵד
מְנַגֵּן עַל קְלִידֵי פְּסַנְתֵּר
בֵּינִי לְבֵין הָעֵץ הַשֻּׁלְחָן
נִפְעַר לְמִלִּים
הַסֵּפֶל לִילָלָה כְּמוֹ
חָתוּל חֲסַר בַּיִת
חוֹלֵם
בִּשְׂפַת הַמִּדְרָכוֹת הַמַּהְבִּילוֹת
שֶׁל בֵּית הַקָּפֶה.
4
חמנְית מאירה את בדידותי בְּאור
הדמדומים
בְּבית הקפה.
מה השעה? שאלתְּ
פרחֵי הגרניום על
אדן החלון מעולם לא
חיְכו חיוך אחד
של נעורים
ולא
יחיְכו עוד.
מעַשנת סיגריות טַים בְּשרשרת
בלי הפסקה.