|
זכרונות משירות מילואים מימים רחוקים (פורסם לראשונה ב"חותם", מוסף של עיתון "על המשמר", 1974)
|
|
|
תאריך:
|
04/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
04/04/2012
|
|
1 |
|
|
המושלכים לחלונות של מכוניות עם אזרחים וילדים.
שכחת להוסיף בית, כמו שנעמי שמר הוסיפה על "ירושלים של זהב" לאחר כיבושה ושחרורה של העיר, איתן, אתה משום מה תקוע בכל מיני אירועים היסטוריים, ומשום מה אתה תמיד זוכר איפה היינו לא בסדר, תתעורר אחי העולם דינאמי:
עזבנו, פינינו, בתי הכנסת הועלו באש על ידי התושבים הערבים, את המתים נשאנו על כתפינו, פן ישרפו גם אותם. הרסנו משפחות, והכל ברגישות ובנחישות, אמרנו ניקח סיכון, ולקחנו. ושם, בג'יבליה כאילו כלום לא קרה, הביוב עדיין ברחובות, הבקט"בים הפכו לרקטות, הרימונים לטילים, והסיכול הוא אותו סיכול, הוא רק קצת יותר ממוקד. אנחנו הלכנו קדימה, הם צועדים לאחור.
חג שמח אחי
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איש עצוב |
|
|
|
|
|
תסמונת הבכיינות הבלתי נגמרת.
כעת לאחר ארבעים שנה הוא עדיין מתבכיין (ואגב, גם מסלף לא מעט)
מזכיר לי בדיחה על יהודי שישב בקרון רכבת וכל הזמן רטן כי הוא צמא, הוא צמא...
היושב ממולו שנשבר לו מהבכי הבלתי פוסק, קם בתחנה הראשונה וקנה לו בקבוק משקה, ישב בחזרה לידו בהנחה כי כעת יהיה לו שקט.
אך לא.
לאחר כמה דקות הוא שמע את היהודי שוב נאנח, אוי, כמה שהייתי צמא, כמה שהייתי צמא...
איתן, אגב חשיבות בטחונית,האם לאחר שברחנו מעזה, מחבל גוש קטיף, מציר פילדלפי, האם שקט כעת לישובי חוטף עזה (ואשקלון, אשדוד, רחובות, באר שבע וכו' וכו')? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מבקר |
|
|
|
|
|
יהודי אחד נאמר שמו ראובן יושב ברכבת בלי לדעת שבצד הנגדי שלו (לא מולו) יושב יהודי אחר שמעון. ראובן חושב שהוא לבד בקרון, ומשחרר נפיחה שלא מביישת אף סיר של חמין מהול בקישקע. עוד מילדותו היה רגיל שמיד אחרי הנפיחה תופסים את הראש ואומרים "אוי אָ'חוֹרבְּן" (אוי חוּרבָּן). אחרי הנפיחה השניה ("אוי אָ'חוֹרבְּן") והשלישית ("אוי אָ'חוֹרבְּן") שאף אחת מהן לא ביישה את קודמתה, הוא קם לרגע מהכסא על מנת להתמתח, ורואה את שמעון מביט בו, שואל ראובן בהפתעה את שמעון "ממתי אתה בקרון?", ושמעון עונה לו "אני בקרון מ... מ... מהחוּרבָּן הראשון.... " |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איש עצוב |
|
|
|
|
|
בדיחת קרש , המעידה מה מעניין את מספר הבדיחה ובמה מאוהב מספר הבדיחה .
לעצם הנושא , אני חושב שמי שכתב את השיר שכח כמה פשעים ביצעו אנשי ג'בליה .
ולמגיב , אל תשתולל עם בדיחות כאלו .
גם כותב השיר וגם כותב התגובה נכשלו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הא לחמא עניא |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אם אתה נהנה מסרחונות של נפיחות , אל תשתף אותנו . זה לא מגיע לנו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פסח כשר |
|
|
|
|
|
השמאל בישראל, לפחות חלקו ההזוי, הוא מוצף מרה שחורה, לא מסוגלים לצחוק, הכל רע רע רע - כל אחד בוחר לו את עתידו, אולי חלק מהם אפשר עוד להציל מידי עצמם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איש עצוב |
|
|
2 |
|
|
"בַּבִּיבִים בִּינוֹת קִמּוּר שָׁחוּחַ וּבְצֵל חָצֵר נִרְפֶּטֶת
נִרְדְמוּ כָּל הַגַּעֲגוּעִים
פּוֹרְחִים רַק אֶגְרוֹפִים וַאֲבָנִים
וְסִקּוּל מְמֻקָּד שֶׁיָּרַד מִמָּסוֹק..."
חג שמח אדם יקר |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
זיוה גל |
|
|
יהודית מליק-שירן
לומדת להכיר את דרך המסע מחדש. החיים אינם סרט, החיים אינם הצגה ואינם מחשב. החיים הם פסיעות קטנות כמו של תינוק...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|