הֶרְגֵּל-דָּבָר

"האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה, האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" [שאול טשרניחובסקי] "אהבתי אותך מעל ואהבתי אותך מתחת, אהבתי אותך מלפנים ואהבתי אותך מאחור, אהבתי אותך מכול צדדיך ומכול עבריך ולמרות כול קִלקוליך אני אוהבת אותך עדיין מולדתי" [אימאן עספור]

כמו מי שלא שם זין על שום דבר בעולם הזמן כִּרְגִילוֹ וְכִתְמִידוֹ עשה את שלו שלפעמים בלי-כוונה עזר לנו לשרוד ועד כדי כך עזר בלי-כוונה שלשרוד משנה לשנה הפך אצלנו להרגל וההֶרְגֵּל נַעשָׂה טֶבַע כמו למשל תַשְׁמִיש הַמִּיטָּה וכך כבר שָׁנִים אנחנו שׂורדים בלי יקירים ואהובים מהמעלה הראשונה שאין להם תחליף בכול היקום הנודע – פעמיים ביום אנחנו עדיין מקפידים על צִחצוח שיניים פעמיים בשבוע על הזדווגות ופעם בשנה על זיכרון קולקטיבי ועדיין למרבה הפליאה חשים התרוממות-רוח כשעונה משתנה מחריש לזריעה מקציר לאסיף כיאה לצאצאים ישירים של עובדי-אדמה בזיכרונות אנחנו עדיין יוצאים ברינה לקטיף הדרים לקציר חִטִּים לבציר ענבים לאֲרִיַּת תאנים לגזיר רימונים לגדיד תמרים למסיק זיתים כי למרות שהמדינה כבר מזמן רקובה הארץ עדיין טובה.