יותר מאותו הַדָּבָר

ככול שהִנמכתי בך יותר כך גבהתי בתוך עצמי עד שהִגעתי לְרוֹם שְׁמֵימִי שבו מתבקש לשורר ככול שהעמקתי בך יותר אם זה היה בלילה – נִגלו לי שְׁמֵי היום שמֵעֵבֶר ואם ביום – נגלו לי כּוֹכְבֵי הַנֵּבֶךְ ככול שֶׁשָׁהִיתִי בך יותר הלכה וגברה היכולת שלי לשכוח שבחוץ מחכים לי עוד דברים שֶׁיש וחשוב לעשות לפעמים בלי קשר לעוֹנוֹת היה קר לי בך או חם לי בך לפעמים היה מלבלב ולפעמים מַשִּׁיר אבל תמיד יצא לי בך שִׁיר כי למרות שהזמן שיחק נגדנו והתחיל לנצח בַּמִּשְׂחָקִים אף-פעם לא אמרת לי: תחליט זה או היא או אני! לכן אני יכול וממשיך לְשׁוֹרֵר לך יומם ולילה בכול מזג-אוויר מעל ומתחת לעננים כמו בימים הראשונים אבל אני כבר מכיר ויודע שהטובות במילים לא יוכלו לְעולם להיות תחליף לכך שאהיה רק שלך אהובתי.