הרומן שלי "עיקרון הכמיהה" ראה אור בשנת 1999 בהוצאת "כנרת". כתב היד הכיל גם שירים, אך עד שהספר הגיע לדפוס הוחלט לטובת הרומן להשמיט את השירים. שמונה שנים מאוחר יותר הכללתי את רובם בספר השירים "אלוהים חולם", וכאן הבאתי ארבעה מתוכם.
אֶבֶן הַפִּנָּה
אוֹתוֹ הַיּוֹם תָּלִית עֵינַיִךְ לָרִאשׁוֹנָה
בְּאֵיזֶה נֶצַח שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לְשׁוּם עוֹלָם
כְּאוֹתוֹ פֶּתֶק מְיַחֵל טָמוּן בְּאֶבֶן הַפִּנָּה
אֲשֶׁר שֻׁקְּעָה כְּדֵי לְהֲרְחִישׁ אֶת מְצוּלוֹת הַיָּם
אוֹתוֹ הַיּוֹם אָמַרְתְּ דְּבָרִים לָרִאשׁוֹנָה
בְּאֵיזֶה נֶצַח שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לְשׁוּם חֲלוֹם
כְּאוֹתוֹ מוֹעֵד אֲשֶׁר נִשְׁדַּד מִלוּחַ הַשָּׁנָה
וְאִי-אֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹתֹו בְּשׁוּם מָקוֹם
אַךְ שְׁנֵינוּ נֵדַע תָּמִיד בְּאֵיזוֹ הַמְּצוּלָה
הוּנְחָה לָהּ אֶבֶן הַפִּנָּה אֲשֶׁר טָמָנּוּ
וְאֵי הַיּוֹם אֲשֶׁר הִצְפַּנוּ מִפְּנֵי הַהֲמֻלָּה
וְאֵיךְ נִשְׁבַּעְנוּ גַּעְגּוּעִים וְאֵיךְ חָלַמְנוּ
מִיתָה עֲנֻגָּה
אֵיךְ צָנַח כָּךְ עַל עֵינַיִךְ הָאוֹר
וְעוֹרֵך נִמְתָּח בְּלֹבֶן חֲלוֹמוֹת
מִינִים שֶׁל מֶשִׁי וּקְטִיפָה וְרֹךְ צָחוֹר
מֶבָּטֵךְ זוֹרֵחַ מֶעֹמֶק בְּאֵרוֹת
רוּחֵךְ חוֹמֶלֶת קוֹרֵאת לִי תּוֹכַיִךְ
מְצַפָּה לִי כִּי אָבוֹא חֲדָרֶיהָ
וַאֲנִי אֵיךְ אָבוֹא בְּתוֹךְ גְדֵרוֹתַיִךְ
הַשּׁוֹמְרִים נוֹטְרִים מְבוֹאוֹתֶיהָ
וְרַק זְרוֹעוֹתַיִךְ בָּאוֹת לְהִתְמַכֵּר
מִשְׂתָּרְגוֹת בְּמַשַּׁק מְלַטֵּף שֶׁל הָאוֹר
עוֹרֵג מִתְלַחֵךְ עַל עוֹרֵךְ מִשְׁתַּכֵּר
יֹודֵע אַף הוּא כִּי עָלָיו עוֹד לַחֲזוֹר
לַחְדֹּל מֶרְחָבִים כִּי הִגִּיעָה הָעֵת
הֵן עָלָיו לִזְרֹחַ אַך לָמוּת כָּל עֶרֶב
גּוֹלֵשׁ וְנָמוֹג לוֹ בְּצַעַר אַך בְּלִי חַת
כִּי מִיתָה עֲנוּגָה לוֹ לֹא מִיתָה שֶׁל חֶרֶב
קַבְּצָנִים
עוֹמֵד בְּנַתִיב שֶׁל גַעְגוּעִים
וְשֶׁל עֶרְגוֹת וּכְאַב כָּמוּהַ
מוֹשִׁיט יָדִי לְרִצּוּדִים
צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁל גַּּעְגּוּעַ
רוּחִי כָּאַשׁ רוֹצָה נְגִיעוֹת
פְּרוּשַׂת זְרוֹעוֹת רוֹצָה לְקַבֵּל
כְּקַבְּצָן מֻרְעָב רְגָשׁוֹת
כָּךְ אֲנִי פּוֹלֵשׁ מְתּוֹך הַצֵּל
מָנוּעַ מִלָּקַחַת אָסוּר מִלָּתֵת
פּוֹסֵע כָּך בִּשְׁבִיל הַכְּמִיהוֹת
תָּר אַחַר קַבְּצָנִית אָהַבַתִּי
לִשְׁפֹּך אֵלֶיהָ אֶת הָעֶרְגוֹת
פּוֹשֶׁטֶת גַּם כָּךְ יָדֵך לָגַעַת
נְסִיכָה שֶׁלִּי מַלְכָּה כָּל עֵת
קַבְּצָנִית אַתְּ בְּבוֹאֵך לָקַחַת
קַבְּצָן אֲנִי בְּבוֹאִי לָתֵת
מוֹת הַפַּרְפָּרִים
פַּרְפָּרִים כּוֹאֲבִים בְּתוֹכֵי שְׂדוֹתַיִךְ
חוֹנְקִים אֶת עַצְמָם בְּבֹשֶׂם יַסְמִינִים
לֹא יוּכְלוּ שׁוּב לָעַד לִפְרֹץ גְּדֵרִוֹתַיִךְ
מְזַמְּנִים אֶת מוֹתָם עַל מִטַּת שוֹשַנִּים
פַּרְפָּרִים גוֹסְסְים גַּם בְּתוֹךְ שׂדוֹתַי
מְאַוְשְׁשִׁים סוֹפֵי פְּעִימוֹתָיו שֶל הַלֵּב
בְּלַחַשׁ נֶאֱנָקִים אֶת אַדְוַת עֶרְגוֹתַי
וְאֶת הַלַּהַט אֶת הַזַּעַם אֶת הַכְאֵב
לֹא יִהְיוּ פַּרְפָּרִים עוֹד בֵּינֵךְ לְבֵינִי
לֹא יָנִיפוּ כַּנְפֵיהֶם הַשְׁקוּפוֹת אֶל עֵינַיִךְ
עַד יֹום יָבוֹא אֲשֶׁר בּוֹ אֲנִי
בָּבֹּקֶר הַהוּא אָקִיץ רַק אֵלַיִךְ