Il faut croire qu'il n'existe pas, l'Oiseau-Bleu; ou qu'ilu change de couleur lorsqu'on le met en cage [מוריס מטרלינק / הציפור הכחולה (מערכה 5, תמונה 1)]
-
לא. לא תראה אותה באור
ובטח לא בחשיכה
לא במעופה לפֹה
ולא בנחיתתה
כי רואה אותה רק זה
שהיא פה בשבילו
מהסיבות שאפרט
בהמשך עד הסוף:
בזכות היותה
התעקשותה התמסרותה
אני ממשיך לשרוד
גם בזמנים שהיא לא פה
וכֵּן. גם אני מעופף
אבל רק בתוך עצמי
ורק בזמן שאני תָּר
אַחַר הַיֵּמִים בַּמִּדְבָּר
וכך חציתי לא אחת
מִדְבָּר שרק מְתֵי-מְעַט
יוצאים ממנו לְבַסּוֹף
בריאים בנפש ובגוף
וכך למרות שלה ולי
יש שני סוגי מָעוֹף שונים
כול מיפגש שלה איתי
הוא תמיד יצירתי:
אני כותב לה שיר חדש
על אהבה נצחית אי-שם
והיא הופכת לכחולה
ומביאה לי אושר-עַד
אך כידוע אושר-עד
ממש כמו אהבה נצחית
שׂורד 5-3 שָׁנִים
בלי חיזוקים עונתיים;
למזלי אותה אחת
יודעת לנחש מתי
אני זקוק לעוד חיזוק
(כמו למשל עכשיו)
לכן היא מקפידה כול סתיו
(אבל לא רק) לנחות אצלי
ולספק לי חיזוקים
חיוביים ושליליים
שמצילים את המצב
והמצב עכשיו הוא זה
שתוך כארבעים שנה
של הליכה בתוך מדבר
היא כבר הצילה מתוכי
יותר מאלף ואחד
שִׁירֵי אַהֲבָה.
כן. זו תמיד אותה אחת.
לא. לא תוכל לראות אותה.
למה לא? כי רק איתי
למעני במעוני העני
בלי נוכחות של אף אחד
היא הופכת לציפור
כְּחוּלָה תרתי-משמע.