יוזם הדיון, ח"כ משה אבוטבול, המשמש גם כיו"ר השדולה למען שמירת השבת, ציין שהחוק לצמצום התחבורה הציבורית בשבת נחקק ב-1991 ברוב חילוני כאשר אף חבר כנסת חרדי לא הצביע בעדו. "החוק הזה אומר: היו פריצות של הסטטוס-קוו, ולכן נחוקק חוק שמתייחס לשני סוגי קווים: הראשון, קווי סטטוס-קוו שפעלו לאורך כל השבת. שיכולים להמשיך לפעול באותה מתכונת; הסוג השני, קווים שאסור היה להם לנסוע בשבת, אבל הקדימו את הנסיעה לשעות הערב המוקדמות, לפני צאת השבת. רבים מהקווים האלה בוטלו, למעט כמה קווים בהתאם לשורה של קריטריונים - לדוגמה קווים ארוכים למקומות מרוחקים - קווי 'ישובי ספר', קווים ליישובים לא-יהודיים וקווים להסעת עובדי בתי החולים לעבודה וממנה. "לא לכל בתי החולים, לא לכל הישובים הלא-יהודיים ולא לכל ישובי הספר, אלא רק לכאלה שהמשרד מסווג כקווים החיוניים לצורך ביטחון - כלומר, הסעת חיילים לבסיסים או שקיים בהם חשש ביטחוני בנסיעה בשעות החשיכה, או לצורך קיום שירותי תחבורה ציבורית. כלומר, כדי לאפשר הגעה למרכז הארץ לפני ששירות התחבורה הציבורית מסתיים. בטח ובטח שלא להתיר קווים שלא פעלו בשבת, או להוסיף נסיעות לקווים שקיבלו היתר". הוא ביקש להבין מדוע משרד התחבורה פועל בניגוד לחוק ו"שם קצוץ", כלשונו, על מה שהוועדה קובעת.

ח"כ יואב בן-צור, התייחס להבט התעסוקתי. הוא סיפר כי ישב לפני כמה שנים עם נציגות של נהגי האוטובוסים, והופתע לשמוע תלונות על העסקה בשבת גם מנהגים ערבים, שבעקבותיו יזם דיון בנושא בוועדת הכלכלה. עוד אמר בן-צור: "לפני ארבע שנים וחצי, בעקבות משבר חילולי השבת, קמה ועדת הארבעה, שבה הייתי חבר יחד עם חברי הכנסת מלכיאלי, אייכלר ומקלב. בין היתר נפגשנו עם מנכ"ל משרד העבודה לשעבר, שהבטיח לנו לבצע ביקורת יזומה בקרב מפעילי התחבורה הציבורית, לנוכח תלונות מצד נהגים על העסקה אסורה ביום המנוחה השבועי. למרות כמה מכתבים שנשלחו למנכ"ל ולזרוע העבודה ולמרות שהוגשו תלונות על הפרה בוטה של החוק, לא נערכה שום ביקורת ואף חברת תחבורה ציבורית לא קיבלה התראה או קנס. "מדובר בעיקר בנהגים יהודיים, אבל גם מצד נהגים לא-יהודיים. יש אנשים שחושבים כאילו נהגים ערבים נהנים לעבוד בשבת, כי מקבלים גמול בשכר. זה לא נכון לגבי הרוב המוחלט. שבת היא יום המנוחה של המדינה, הכל סגור, כל הַפְּקִידוּת בחופשה, כולל לא-יהודים, וגם לנהג ערבי מגיע לבלות בבית או לצאת לטיול עם אשתו והילדים. "דבר שני, בניגוד ליהודי - שיום המנוחה השבועי שלו הוא שבת, עובד לא-יהודי יכול לבחור אחד משלושה ימים כיום מנוחה - שישי, שבת או ראשון. אי-אפשר לתת לו יום מנוחה ביום שני למשל. ויום המנוחה שהוא בוחר חייב להיות קבוע, הוא לא יכול לשנות אותו. אם יום המנוחה של הנהג הוא ראשון או שישי, והוא עובד בשבת, הוא לא זכאי לגמול בשכר, וזה לא משתלם לו".

בן-צור ציין כי נהג תחבורה ציבורית, בניגוד ליתר העובדים במשק שזכאים ל-36 שעות מנוחה רצופות, זכאי רק ל-25 שעות מנוחה רצופות, כמניין השעות שנמשכת השבת, ולא 24, וזה למרות העבודה השוחקת שלהם. בעומדו על הבעייתיות שבהעסקת נהגים בשבת, אמר: "לנהג לא-יהודי יש שלוש אופציות חוקיות ליום המנוחה: 1. יום שבת - לא מחצות, אלא לפי מכניסת השבת עד צאתה; 2. יום ראשון - פחות רלוונטי, כי זה היום הכי עמוס בשבוע וכל נהג חיוני; 3. יום שישי - מתחיל מהזריחה בשש בבוקר, ומסתיים בשבת בסביבות השעה שבע. זאת אומרת שאי אפשר להעסיק נהג כזה בקו-לילה למשל. המדיניות של משרד הכלכלה מאז ומתמיד היא שהיתר לעבוד בשבת ניתן רק למוסכים של תחבורה ציבורית, אבל לא לנהגים. בעצם המדיניות הזו, המדינה אמרה שני דברים: א. אני לא רוצה תחבורה ציבורית בשבת; ב. איפה שנשארה מכוח הסטטוס-קוו תחבורה בשבת, היא לא תופעל בידי יהודים". לדבריו, למרות הפרות רבות של החוק אין בקרה ואין אכיפה, למרות שכל שיבוצי המשמרות ממוחשבים ולמרות שאפשר להשתמש בנתוני הטְכוגרף. בתגובה, השיב הממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה בזרוע העבודה משרד הכלכלה, נעם עדני, השיב כי לא התקיימו ביקורות יזומות בשל מחסור בכוח אדם, וציין כי כל עובד רשאי להתלונן ותלונתו תטופל ברצינות. בן-צור השיב לו שהנהגים חוששים להתלונן מחשש שיפוטרו. עדני השיב כי ניתן להתלונן גם בעילום שם, אך הוועדה לא קיבלה את דבריו והורתה למשרד הכלכלה למלא אחר החוק והחלטותיה, ולקיים ביקורות יזומות. עדני הודה שמפעילי תחבורה ציבורית המעסיקים נהגים יהודים בשבת פועלים בניגוד לחוק וכי לא ביקשו היתר מהמשרד. יו"ר ארגון נהגי המוניות יהודה בר-אור תקף את עדני ואמר: "אם אין לכם משאבים ויכולת לאכוף את החוק, בשביל מה אתם מחוקקים?".

ח"כ יוסי טייב ציין שבדיון הקודם שקיימה הוועדה בנושא, נכח גם רן שדמי, ממלא-מקום מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. לדבריו, הובהר לו שהסמכות חוקית שניתנה למפקח על התעבורה היא לצמצם תחבורה ציבורית בשבת, ולא להרחיב אותה, אך למרות שחלפה מעל שנה מאז הדיון בוועדה לא תוקן אפילו קו אחד ברשימה. טייב נגע בסוגיה המשפטית, וציטט מדברי ההסבר לחוק לתיקון 28 לפקודת התעבורה, שבו נכתב: "החוק המוצע בא להוסיף סמכות לשר התחבורה להתקין תקנות בדבר איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות תוך התחשבות ככל שניתן במסורת ישראל". לדבריו, "אם היה כתוב 'להתקין תקנות בדבר היתר' או 'בדבר הסדרה', יכולת לפרש את תקנה 386א בהתאם, אבל התקנה מדברת על הגבלה, הגבלה של קווים שפעלו בשבת". עוד הוסיף והקשה: "איך יכול להיות שיש קווי בתי חולים שבכלל לא מתקרבים לבתי חולים? איך יכול להיות שיש קווים ליישובי ספר או ליישובים לא-יהודיים שבכלל לא נכנסים לישובים האלה וש-99% מקומץ הנוסעים בהם הם בכלל יהודים? איך יכול להיות שיש קווים שמופיעים ברשימה כקווי סטטוס-קוו היסטוריים, כשהם החלו לפעול רק בשנים האחרונות? זה לא שניים-שלושה קווים - יש עשרות קווים כאלה". טייב הציע כי אם משרד התחבורה לא מסוגל לבדוק את עצמו, בהעדר ועדה לביקורת המדינה, שוועדת הכלכלה תבקש ממבקר המדינה להכין חוות דעת בנושא.

ח"כ אורי מקלב, התייחס להנחיית שרת התחבורה מרב מיכאלי להערך להפעלתה בשבת של הרכבלית, שאמורה להתחיל לפעול בחודש הבא. לדבריו, משרד התחבורה השקיע ברכבלית 300 מיליון שקל, כסף שנועד לתחבורה ציבורית ומשרד התחבורה לא אמור להתעסק בתיירות. מקלב: "למרות שמשרד התחבורה צריך לקבל החלטות מקצועיות, מנסים לקבל החלטות פוליטיות, למרות שאין לזה כל דרישה. כל תחנות הרכבלית בשבת מגיעות למקומות הסגורים בשבת מתחנת חוף הכרמל ועד הטכניון. אין לאן להביא את הנוסעים. אין ולא יכול להיות שום ביקוש. גם העלויות גבוהות - עלייה של 50% בעלויות. אין עמידה בשלושת המבחנים - הערכי, החוקי והכלכלי-סוציאלי". ח"כ טייב שאל היכן הייעוץ המשפטי של המשרד, שיגיד שזה אסור חוקית ומנוגד למסקנות הוועדה. עו"ד עופר לוי, יועמ"ש במשרד התחבורה, השיב כי הסעיף הרלוונטי אינו חל על הרכבלית מאחר שהיא אינה קו שירות. לאחר שהתברר שהרכבלית גם אינה נמצאת תחת פקודת מסילות הברזל, וחברי הוועדה ניסו לברר מכוח איזה סעיף חוקי היא פועלת. לוי השיב שהיא פועלת מכוח רישיון שנתן לה המפקח על התעבורה אך אינה כפופה לחלוטין לאגף הרכבות. ח"כ מקלב אמר כי יש כאן התחמקות מאחר שמחיר הנסיעה הוא כמו של תחבורה ציבורית ואף מתאפשרת בו נסיעת המשך. ח"כ אבוטבול אמר ללוי כי הוא קורא לדג - עוף. יו"ר הוועדה ציין כי ייתכן שיש כאן לקונה חוקית, ודרש להעביר לוועדה בכתב, בתוך שבועיים, פירוט לגבי המצב המשפטי של הרכבלית, לרבות הרציונל שעומד מאחורי הכוונה להפעילה בשבת, כמו גם הצפי התכנוני למספר נוסעים בשבת לעומת ימי החול ועלויות ההפעלה.

יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בישראל, ישראל גנון, אמר כי התחבורה הציבורית בימי החול תיפגע כתוצאה מהפעלת התחבורה הציבורית בשבת. "הנהגים קורסים, המערכת קורסת. היום מחסור אדיר של נהגים, ועם עוד יום עבודה כל המערכת תקרוס. שיעור ביצוע הנסיעות נמצא היום במדד גרוע ביותר במספרים הזויים. יש אלפי תלונות של נוסעים על אוטובוסים שלא מגיעים. אנחנו לא רואים אפילו את קצה האור במנהרה איך מתחילים לטפל במעמד הנהגים. על איזה נהגים נוותר בשבוע כדי להפעיל תחבורה בשבת. באירופה בסוף-שבוע נותנים לנהגים מקצועיים 45 שעות מנוחה, וזה נכון מבחינה בטיחותית, בכל המשק נותנים לעובדים 36 שעות, אבל לנהגי תחבורה ציבורית רק 25 שעות מנוחה. זה גורם לנטישה של נהגים את הענף, וככה לא תהיה תחבורה ציבורית באף יום בשבוע".

ששי שדה מההסתדרות הלאומית אמר: "אנחנו נמצאים בקטסטרופה תחבורתית. האמון של הציבור בישראל בתחבורה הציבורית נמוך מאוד. יש לנו מחסור של בין 3,000 ל-5,000 נהגים. נכון להיום, יש תוספות שירות שמשרד התחבורה מאשר שלא יכולים להפעיל אותן כי אין נהגים. אני לא רואה שום דרך שבה ניתן להרחיב את השירות דווקא בשבת, ולתת לנהגים ימי מנוחה דווקא בימים הכי לחוצים, שישי וראשון. קודם צריך להסדיר את כל נושא התחבורה הציבורית, לגייס להגים, ליצור אמון ורק אחרי זה להרחיב את השירות, וזה לא משנה אם באמצע השבוע או בסוף השבוע". עו"ד לוי טען בדיון, כי למשרד יש סמכות לאשר היתרים לתחבורה ציבורית בשבת. לדבריו, מדובר בחריגה מצומצמת של נסיעות מעט אחרי כניסת השבת ולפני צאתה. בתגובה, אמר לו ח"כ בן-צור כי דבריו הם בניגוד להחלטת ועדת הכלכלה שלא קיבלה את פרשנותו בעניין, והורתה על צמצום השירות. לוי השיב כי כל הקווים נבחנים לפני ולפנים בטרם הפעלתם, וכי רוב הקווים מופעלים עבור אוכלוסייה לא-יהודית. בן-צור שאל מדוע קו 42 היוצא מאשחר המשרת רק ישובים יהודיים הוגדר כקו המיועד לאוכלוסייה לא-יהודית, ולוי לא ידע להשיב. עמיחי לוי, מנהל אגף רישוי ותפעול ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, אמר כי "אין שום תהליך יזום להרחיב קווי שירות בשבת באופן הדרגתי וזוחל. הכל לפי הוראות החוק ותבחינים מקצועיים. רוב הקווים שנוספו הם ביישובים ערביים. יש קווים שרק נעשה שינוי מספר הקו אבל לא היה שינוי בפועל".

ח"כ אורית סטרוק אמרה כי בקום המדינה הייתה הסכמה בקרב ראשי המדינה החילוניים שבפרהסיה הציבורית צריכה השבת להישמר. "שרת התחבורה פרסמה טיוטת תקנה שמקדמת שינוי בסטטוס-קוו בחקיקת משנה. איפה סיעת ימינה? היכולת בידכם לממש את ההסכם הקואליציוני ולהטיל וטו", אמרה. היו"ר ביטון השיב בהומור כי אין זה מסמכותה של הוועדה לאכוף קיום הסכמים קואליציוניים.

ח"כ טטיאנה מזרסקי טענה כי החוק לצמצום תחבורה ציבורית בשבת גורם לאפליה של אזרחים שאינם שומרי שבת. לדבריה, אוטובוסים בשבת משמעם פחות מכוניות ופחות זיהום אוויר, והוסיפה כי ניתן להפעיל תחבורה ציבורית כמו מעלית שבת. מנכ"ל בצלמו, שי גליק, אמר: יש פצצת זמן חברתית. עובדים מסורתיים לא מוצאים עבודה. שוב ושוב מועמדים לעבודה נתקלים במודעות מפלות אשר מציינות זמינות לעבודה בסופי שבוע וחגים. מדובר באפליה בוטה". יו"ר הוועדה ביטון סיכם את הדיון, ואמר: "אנחנו מכבדים את הדעות, אבל אומרים למערכת הממשלתית - היצמדו לחוק".