במקביל, הגישה בשבוע התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית את הערותיה לצווי המחירים של הרכבלית. לטענתה, בצוויים תמימים לכאורה, מנסה המשרד לשנות סדרי בראשית, לשנות מהסדרי הסטטוס-קוו, הסדרים ראשוניים עקרוניים, שליוו את המדינה מראשיתה.
התנועה מצביעה גם על ניסיון כביכול למחטף: "הקיצור הדרמטי וחסר ההצדקה למשך הזמן להערות הציבור על הצו, פרסום סיכום הדיון בוועדת המחירים בדקה ה-90 וההימנעות ממסירת הדיווח המבוקש לוועדת הכלכלה מלמדים על ניסיון למחטף המכוסה באצטלה של תיקון טכני ושולי כביכול".
היא מציינת כי הצווים מעוררים שאלות המצריכות ליבון בתחומים משפטיים שונים, בהם הבטים חוקתיים, היבטי זיקת החקיקה המוצעת להכרזה על מצב חרום, סוגיות בתחום אכיפת אי-התשלום ושאלות מתחומי האסדרה הרצויה לשירותי תחבורה ציבורית. "לטעמנו, בניגוד לכרמלית שנפתחה במארס 1959 ועד ינואר 2017 לא הייתה חלק ממערך התחבורה הציבורית, כאן ברכבלית מדובר בהסדרת כלי תחבורתי חדש שאמור לכתחילה להשתלב במערך התחבורה הציבורית. הפעלתה אינה יכולה להתקיים מכוח צו ישן המבוסס על חקיקה לשעת חירום, ויש להסדיר את הפעלתה בדרך המלך - קרי: בחקיקה ראשית.
"בניגוד לרכבלים אחרים בארץ שנועדו לענות על צורך תיירותי, הרכבלית בחיפה נועדה לצורך תחבורתי של הסעת נוסעים כחלק ממערך התחבורה הציבורית. אומנם אין היום בחקיקת התעבורה הגדרה כללית, שחלה לכל דבר ועניין, למונח 'תחבורה ציבורית'. עם זאת, ההיגיון נותן שעל-מנת לשלב את הרכבלית עם יתר מערך התחבורה הציבורית באופני התשלום (לרבות מערכת הסליקה המשותפת לחברות התחבורה הציבורית), ועל-מנת להחיל עליו דרישות שירותיות ואחרות המאפיינות תחבורה ציבורית, יש להגדירו כ'קו שירות'".