מנכ"ל משרד התחבורה, מיכל פרנק, אמרה כי הנהגים נפגעים גם מהטרור וגם מאלימות בתוך האוטובוס, והיא פועלת בנושא באופן אישי מול המשרד לביטחון הפנים והמשטרה. "על-מנת לקדם תחבורה ציבורית יעילה וטובה נדרשת תשתית פיזית של מסופים, נתיבי העדפה ומבני מנוחה לנהגים, וכמובן התשתית האנושית שהיא נהג האוטובוס וכל מה שתומך בעבודתו. אנחנו מקדמים סדרה רחבה של פתרונות לקידום רווחת הנהג, המקצועיות שלו, שיפור תנאי העסקתו והקפדה על שעות מנוחתו". פרנק ציינה כי לפני 10 ימים פרסם המשרד מתווה למענקים למפעילי תח"צ, לטובת גיוס נהגים חדשים. באשר לתנאי העסקת הנהגים, אמרה המנכ"ל כי השרה מרב מיכאלי תומכת בעבודה המאורגנת ובשוויון זכויות. "אנחנו פועלות יחד עם המשרד והרשות לתחבורה ציבורית בכל הכלים שברשותנו, כדי לקדם את נושא תנאי השכר, הוותק ורציפות התנאים של הנהגים".

יו"ר ועד אלקטרה אפיקים, יוני קריספין, אמר: "אנחנו נקראים פראיירים מתחלפים. אם משרד התחבורה הולך ומשקיע כספים בהבאת עוד פראיירים זו בושה וכלימה למשרד התחבורה. כשאני רואה בקבוק במרכול, אני לא רואה בקבוק - אני רואה את השירותים. אנחנו נמצאים בקטסטרופה". קריספין אף שאל עד מתי יתחננו הנהגים להעלות את שכרם. נהג האוטובוס שמואל בן-יאיר סיפר כי עבד בחודש אפריל 222 שעות והרוויח רק 7,500 שקל נטו. ציון פת, יו"ר חברת אקסטרה, התייחס לנושא השכר ואמר כי אם המדינה סבורה שהשכר צריך להיות גבוה יותר, אז מישהו צריך לממן את זה. הוא הוסיף כי "ההפרטה גרמה לכך שיש פער עצום בין מה שהמפעילים הפרטיים מקבלים במכרזים, לעומת ההסכמים שהמדינה עושה עם אגד ודן, והפערים מקשים עלינו, המפעילים, לתפקד בצורה סבירה". הכוונה היא למחיר שאגד ודן מקבלות על כל ק״מ בהשוואה למחיר הנמוך שהמפעילים הפרטיים מקבלים.

ח"כ לזימי אמרה כי העבודה הזו היא שוחקת וקשה. היא הוסיפה שסוגיית השמירה על הוותק היא בשורה וציינה כי היא מקווה שניתן יהיה לקדם זאת בתקציב הקרוב. בנוסף סיפרה כי יש עדויות של נהגים שעושים צרכים בבקבוק. אחד הנהגים התפרץ לדברים וסיפר כי הוא שומר בקבוקים - ולא למחזור, ונהגת נוספת העירה כי לה אין אפילו את האפשרות הזו. יו"ר ארגון הנהגים בהסתדרות הלאומית, ישראל גנון, אמר כי אנחנו בדרך לקטסטרופה והתוכנית של משרד התחבורה לא תביא לענף נהג אחד נוסף. לדבריו, "יש 70 אלף מחזיקי רישיון נהיגה, לא צריך נהגים חדשים, אבל הם לא רוצים לעבוד במקצוע עוד לפני שהם שומעים את הטענות שלנו על תשתיות. השכר נמוך ולא ראוי - 35% מתחת לשכר הממוצע במשק, בעוד שבכל העולם המערבי הוא סביב השכר הממוצע במשק".

ח"כ אורי מקלב אמר כי בעבר אימהות רצו שבנן יהיה נהג אגד, אך היום איש לא מסכים להיות נהג בשכר של 44-43 שקלים לשעה. יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הלאומית, ששי שדה, אמר כי הנהגים הם העובדים היחידים בארץ שלא יכולים ללכת לשירותים, והוסיף כי מקצוע הנהג הפך ממקצוע מכובד לנחות והנהגים הפכו לשק חבטות. שדה הוסיף גם הוא כי הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לשפר את שכר הנהגים. נציגת משרד האוצר, שחר בר, אמרה כי בנוגע לשכר הדבר נמצא בדיון במסגרת התקציב לשנה הבאה, והוסיפה כי היא מקווה שנושא הוותק ייפתר עוד השנה. לדבריה, "כל העלאה של שקל בשכר זו עלות של מאות מיליוני שקלים לתקציב המדינה".

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רינת בניטה, אמרה כי המחסור בנהגים הוא אחד החסמים שמונעים תוספת שירות בתחבורה הציבורית. לדבריה, כמעט שני שלישים מהנהגים הועסקו 5 שנים או פחות, והדבר מהווה אינדיקציה לנטישה של הענף. מנכ"ל משרד התחבורה פרנק התייחסה לדברים שנאמרו בדיון, ואמרה כי המשרד פועל בכל המישורים לרבות משא-ומתן תקציבי. "בסופו של דבר, מדובר בתקציבים גדולים מאוד, וזו לא החלטה שרק אנחנו יכולים לקבל. יש להטיב את התנאים בענף, קודם כל בשביל הנהגים הקיימים כי מגיע להם וזה יותר בטוח ושירותי, אבל תג המחיר ברור מאוד - תוספות סבירות וראויות שמיתרגמות ל-650 מיליון שקל בשנה. זה לא כסף קטן, אבל הוא נמצא בראש סדר העדיפות בדיון התקציבי עם האוצר". מקלב סיכם את הדיון ואמר כי דבר ראשון יפעל לקדם את הצעת החוק להתייחס לנהג כאל עובד ציבור, וקרא לעשות את השינוי הדרוש בתקציב השנה הבאה. הוא הוסיף כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הטיפול בכל הבעיות שעלו בדיון.