על-פי הניתוח שערך הממ"מ, המחיר לנסיעה עירונית בודדת (ערך צבור) עלה בכ-15% והמחיר למינוי חופשי חודשי לבוגרים ולאזרחים ותיקים עלה בכ-8%. מנגד, מחירי נסיעה בודדת לזכאי ביטוח לאומי ירדו ב-25% ומחירי מינוי חופשי-חודשי לנוער ירדו ב-46%. הנסיעה לבני 75 ומעלה היא חינם, אך קבוצת גיל זו מהווה פחות מ-5% מכלל הנוסעים (על-פי נתונים שנמדדו לפני תקופת הקורונה). לפי משרד התחבורה, הרפורמה מייצרת ודאות תעריפית ובשל כך נמנעה העלאת תעריפי התח"צ בשיעור של כ-8%. כך, אלמלא הרפורמה עלות נסיעה בודדת הייתה אמורה להיות 6.50 ש"ח בפברואר 2022 בשל העלייה במדד תשומות תח"צ. אולם מהמשרד לא נמסר מהי אותה "ודאות תעריפית" וממה היא נובעת. מבחינת הצעת תקציב המשרד לשנים 2022-2021 ניתן לראות כי אחד ממקורות המימון לתוכנית החומש בתח"צ הוא תוספת של 300 מיליון ש"ח בגין שינוי תעריפי הנסיעה בתח"צ. ניתן להניח שלפחות חלק מאותה "ודאות תעריפית" נגזרת מ-(1) ביטול הנחת הערך הצבור, ששוויה נאמד בכ-200 מיליון ש"ח בשנה; (2) מהפיצול התעריפי בין נסיעות באוטובוסים לעומת נסיעה ברכבות מסילתיות; (3) ומעליית התעריפים עבור נוסעים שאין בדפוסי השימוש שלהם כדאיות לרכישה של מינויים שונים. כמו-כן, בפברואר הפחית משרד האוצר את הבלו על בנזין וסולר ב-0.5 ש"ח, והפחתה דומה נוספת מתוכננת לתחילת אוגוסט 2022, כך שחלק מעליית מחירי התשומות קוזז. בנוסף, לפי מכרזים שעורך המשרד חלק מהאוטובוסים מונע בגז טבעי או חשמל, בהם עליית המחירים הייתה מתונה יחסית לעליית מחיר הסולר.

רמת שירות נמוכה

לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, תעריפי הנסיעה בתח"צ בארץ במונחי שוויון כוח קנייה (PPP) נמוכים בהשוואה למדינות מפותחות, בעיקר באירופה. עם זאת, גם רמת שירותי התח"צ בישראל נמוכה משמעותית בהשוואה למדינות מפותחות הן בהיבטים של גיוון אמצעי הנסיעה והן בהיבטים של אמינות השירות ותדירותו. מנתוני המשרד ביחס לביטול הנחת הערך הצבור בכרטיסי הרב-קו (20%) עולה, כי ביטול ההנחה ישפיע על כ-40% מנוסעי התח"צ, וכי כ-24% מהנוסעים בעלי פרופיל בוגר, ייפגעו מהמהלך, גם בהתחשב בחוזים האחרים שמציעה הרפורמה עבור נוסעים אלו (דוגמת חופשי יומי או מינוי חודשי פריפריאלי מוזל). מבין אלו, כ-73% הם נוסעים שמספר נסיעותיהם הוא עד 10 בחודש וכ-16% מבצעים בין 10 ל-20 נסיעות חודשיות.

הליך חלופי ל-RIA

במענה לשאלה, מדוע לא התקיים הליך של RIA (הערכת השפעת רגולציה), השיב המשרד כי נערך ניתוח של השפעת הרגולציה על השירות הניתן לנוסעים ועל התפעול שיידרש מהמפעילים, אך לא נמסר את תוצאות הניתוח. בתשובתו לבג"ץ טען המשרד כי ועדת המחירים לא הייתה מחויבת ואף לא צריכה לבצע RIA לרפורמת דרך שווה, וכי קיום התהליך המקצועי בעניין הרפורמה עונה על הצורך העומד ביסוד קיום תהליך RIA.