לאחר מכן, אחת הבעיות המרכזיות שעולות מהמחקר היא התנהלות נהגים ואנשי צוות, עם 40,766 תלונות (23%). בעיות אלו כוללות מקרים בהם נהגים שינו את מסלול הנסיעה ללא התרעה, או לא עצרו בתחנה לנוסעים. התנהלות זו פוגעת מהותית בנוסעים, שנסמכים על התחבורה הציבורית כדי להגיע ליעדם בזמן.

אי ביצוע והבטחת שירות

בנוסף, 26,446 תלונות (כ-15%) הוגשו בגין אי-ביצוע נסיעות מצד המפעילים. מדובר במצבים בהם השירות המובטח לא התבצע בפועל, כמו ביטול קווים.

אמינות השירות ומצב האוטובוסים

אמינות השירות קיבלה גם היא תשומת לב, עם 10,503 תלונות (כ-6%) העוסקות באיחורים, ביטולים לא מתוכננים, ושינויים במועדי הקווים. במקביל, מצב האוטובוסים היווה מקור לדאגה עבור נוסעים רבים, ששלחו 2,236 תלונות בנושא זה.

ביטול והוספה של קווים ותחנות

שינויים במבנה הקווים והתחנות עוררו 6,704 תלונות, כאשר הנוסעים הביעו חוסר שביעות רצון מביטול או הוספת קווים ותחנות, שלעיתים השפיעו לרעה על יכולתם להגיע ליעדיהם.

נגישות ושונות

נושאים נוספים שזכו לתלונות כוללים את תחום הנגישות, עם 152 תלונות בלבד, ואילו קטגוריית "אחר שונות" זכתה ל-79 תלונות בלבד. מצב התחנות קיבל תשומת לב מועטה יחסית, עם שתי תלונות בלבד. מערכת תלונות הציבור של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית מהווה כלי מרכזי באכיפת התקנות ובאסדרת שירותי התחבורה הציבורית. כל תלונה שנבדקת משמשת לא רק לשיפור נקודתי, אלא גם כאמצעי לפיקוח ולשינוי רחב יותר. הנתונים משקפים את האתגרים הרבים שעומדים בפני הנוסעים בתחבורה הציבורית בישראל, ומעלים את הצורך הדחוף בשיפור השירות כדי לעמוד בציפיות הציבור ולהבטיח חוויית נסיעה איכותית יותר. מספר התלונות משקף את הדרישה הציבורית לשיפור השירותים. הנתונים המטרידים מעלים את הצורך בפעולה ממשית מצד הרשות לתחבורה ציבורית ומפעילי האוטובוסים. עמידה בלוחות זמנים, הכשרת נהגים ומתן שירות איכותי הם בין הצעדים הראשונים שיש לנקוט כדי להחזיר את אמון הציבור.