משרד התחבורה מתמודד עם אתגרי התחבורה הציבורית במרחב העירוני כבר שנים רבות. על-מנת לשפר את יעילות התחבורה הציבורית ולהפחית את השימוש ברכב פרטי, פותחה תוכנית אסטרטגית ליצירת צירי העדפה ייעודיים לתחבורה הציבורית, שאותה מפרסם המשרד במסמך מיוחד. צירי העדפה אלו אמורים להקל על נסיעת האוטובוסים בתוך הערים, לקצר את זמני הנסיעה, לשפר את אמינות השירות ולהגביר את האטרקטיביות של השימוש בתחבורה ציבורית. תוכנית זו כוללת שלבים ברורים ומתודולוגיה מקיפה, שמטרתם להבטיח כי כל ציר העדפה יפותח בצורה מיטבית.
שלבי יישום התוכנית
השלב הראשון בתוכנית כולל ייזום תכנון פרוגרמטי במרחב העירוני, המתבצע על-ידי צוותי תוכנית אב בחברות התשתית הממשלתיות. במסגרת תהליך זה, ממופים הצירים המיועדים להעדפה על-פי "ההנחיות לבחינת הצדק להסדרי העדפה לתחבורה ציבורית". הצירים שנבחרים במסגרת המיפוי הופכים לתוכנית עבודה שנתית, אשר כוללת פרטים על אורך הצירים, נפחי התנועה בהם, לוחות זמנים ותכנון תקציבי.
בשלב הבא, מתבצע גיבוש הפרוגרמה לנתיב העדפה, הליך המורכב משלושה שלבים עיקריים:
- התנעת התכנון, איסוף חומרים ולימוד המצב הקיים - בשלב זה נאספים נתונים סטטוטוריים ותנועתיים על הציר, כמו גם ניתוח של הפעילות העירונית בסביבתו. כמו-כן, מבוצעות בדיקות מקיפות של התשתיות הקיימות והמתוכננות, כולל תשתיות תחבורה ציבורית ושבילים ייעודיים.
- הצגת חלופות תכנון - הצוותים מציגים מספר חלופות לתכנון הציר, כולל ניתוח היתרונות והחסרונות של כל חלופה. חלופות אלו עוברות הערכה על-ידי כל הגורמים הרלוונטיים.
- בחירת חלופה מועדפת ואישור הפרוגרמה - לאחר בחירת החלופה המתאימה ביותר, מאושר המיזם על-ידי הרשויות המוסמכות, כמו המפקח על התעבורה, הרשות המקומית ואגף תכנון ברשות הארצית לתחבורה ציבורית.