שיטת התמריצים, שבוטלה ב-1 בספטמבר ובה נקבע שכרם של הפקחים על-פי מספר הדוחות שהנפיקו, היא פסולה. כך קובע פסק הדין, שניתן (1.10.24) בעתירת עמותת "דרך כבוד". השופט אלכסנדר רון מבית המשפט המחוזי בירושלים מותח ביקורת על השיטה ומדגיש את החשש לניגוד העניינים שאליו נקלעו הבקרים, כתוצאה מהתנהלות הרשות הארצית לתחבורה ציבורית (ראת"צ) במשרד התחבורה. העתירה שהגישה עמותת "דרך כבוד", הפועלת למען זכויות האזרח בתחבורה הציבורית, מתארת שיטה שהונהגה, שבמסגרתה תוגמלו הפקחים (בקרים) על-פי מספר הדרישות לחיוב מוגדל (קנסות, בלשון העם) שהנפיקו לנוסעים שלא תיקפו את נסיעתם. "כאשר שכרו של הבקר תלוי בכמות הדוחות שהוא מנפיק, הוא נאלץ לפעול באופן שעלול לפגוע בזכויותיהם של הנוסעים וליצור תחושת נרדפות. מצב זה יוצר ניגוד עניינים חמור ומחייב שינוי מהותי של השיטה", טענה דרך כבוד. פסק הדין חושף את ההשלכות הבעייתיות של שיטה זו, שגרמה לחשש ניגוד עניינים. נאמר בו שמדובר בשיטה פסולה הפוגעת בציבור הנוסעים, שכן הבקרים פעלו מתוך חשש למניעים כלכליים להנפיק ככל היותר דוחות, גם במקרים שבהם לא הייתה עילה מוצדקת. השופט קבע כי מאחר שמדובר בחברות תחבורה ציבורית המפוקחות בידי המדינה, יש לראות ביחסים בינן לנוסע ככאלו הנבחנים באמות-מידה של המשפט הציבורי ולא הפרטי, לכן אין חובה להוכיח שקיים ניגוד עניינים ודי להוכיח שקיים חשש לניגוד עניינים. הוא מתח ביקורת על משרד התחבורה שהבין את הדברים באיחור והשיב בשני קולות. מצד אחד, טענה הראת"צ שמדובר ביחסי עבודה בין המפעיל לפקח - שהיא אינה מתערבת בהם, ומצד שני נתנה הוראה לחדול מכך. עם זאת, הודיע כי לא יורה על קביעת אמות מידה לשכר הבקרים, והוא מסתפק בקביעה לפיה להוראת החדילה של משרד התחבורה יינתן תוקף של פסק דין ולא יינתנו יותר תמריצים לפי מספר הדוחות. "כדי לשמור על כבודם ומעמדם של הבקרים בעיני הציבור, על משרד התחבורה לוודא שאינם נקלעים לניגוד עניינים פוטנציאלי שעלול לגרום לזילות מעמדם בעיני הציבור שעלול לפקפק בנקיון כפיהם", נכתב בפסק הדין.