מקלב טען כי "הנתונים אינם משקפים את מלוא התמונה", והתמקד בשלושה נימוקים עיקריים:

• בעיית השוואה - "הסקר משווה נתונים לא שקולים: בעוד שבישראל נבדקה רמת המדינה כולה, באירופה נבחנו ערים בודדות כמו פריז ורומא, שם זמני ההמתנה קצרים יותר באופן טבעי".

• הגדרה מעורפלת - "מה נחשב 'זמן המתנה'? אם נוסע מגיע 15 דקות לפני מועד הנסיעה המתוכנן - האם זה נספר כהמתנה? יש לבחון את מתודולוגיית המחקר".

• הישגים יחסיים - "לפי אותו סקר, ישראל נמצאת בשליש העליון מבין 50 המדינות שנבדקו. בפריז המתינו 10 דקות בממוצע לנסיעה, בישראל - 13 דקות, הפרש של 3 דקות בלבד. אנחנו טובים יותר ממיאמי (21 דקות) וממקסיקו סיטי (25 דקות)".

חברי הכנסת סימון מושיאשוילי (שס), אימאן ח'טיב יאסין (רע"ם), סימון דוידסון (יש עתיד) ויוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל), שיזמו את הדיון, מתחו ביקורת חריפה על המצב הקיים. מושיאשוילי הדגיש כי "מי שנוסע פעמיים ביום מבלה 4.5 ימים בשנה רק בהמתנה לאוטובוס. זה זמן שאפשר היה להקדיש למשפחה, לעבודה או לפנאי". ח'טיב יאסין הוסיפה כי "אין נגישות לתחבורה ציבורית ביישובים ערביים ובכפרים לא מוכרים בנגב - זה פוגע בהתפתחות הפריפריה". דוידסון התייחס למצב בנתניה, שם מיזם "הקו האדום" צפוי לחסום עסקים למשך שלוש שנים: "בעלי עסקים שורדי קורונה ומלחמה עלולים לקרוס - אך לשרה מירי רגב אין זמן לטפל בזה. היא עסוקה בטיסות לחו"ל". מקלב הדגיש כי המשרד פועל לצמצום פערים: "משקיעים מיליונים בפריפריה - רק בחודש האחרון הושק קו 942 בין חריש לירושלים, שמקצר זמני נסיעה". על האשמות בדבר הזנחת עסקים בנתניה עקב "הקו האדום", השיב: "יש תוכניות פיצוי, אך העדיפות היא לפתרונות ארוכי טווח שייטיבו עם כלל הציבור". הדיון הסתיים בהחלטה להעביר את הנושא לדיון מעמיק בוועדת הכלכלה. עם זאת, נציגי האופוזיציה מתחו ביקורת על היעדרותה של שרת התחבורה מירי רגב מהדיון: "כשהמערכת במשבר, הסמכות צריכה להיות כאן - לא בטיסות לחו"ל", סיכם ח"כ סימון דוידסון בעקבות טיסתה הצפויה למרוקו. הדיון בוועדת הכלכלה צפוי להתמקד בהצגת תוכניות פעולה קונקרטיות לשיפור התחבורה הציבורית, כולל הגדלת תדירות הקווים, שיפור הנגישות בפריפריה והקמת נתיבים מיוחדים לאוטובוסים. הציפייה היא כי משרד התחבורה יגבש תוכנית כוללת שתטפל הן בבעיות הנוכחיות והן בצרכים העתידיים של המשתמשים בתחבורה הציבורית.