המגזר הערבי מציג תמונה מורכבת: מצד אחד, שיעור הנסיעות של ילדים מכלל הנסיעות בעיר גבוה מאוד - למעלה מ-48%, אך מצד שני, מספר הנסיעות השנתי לילד נמוך במיוחד (פחות מ־16). גם השימוש בתחבורה ציבורית בקרב מבוגרים נמוך מאוד - בסח'נין 4.8 נסיעות בשנה למבוגר, בטמרה 5.8 בלבד. בתחבורה היום ומחר טוענים כי הסיבות לכך הן: שירות תחבורתי חלקי בלבד, שנכנס רק לאחרונה, וללא תהליך הטמעה מערכתי או חינוך ייעודי. אולם ייתכן שהמסקנות בעניין זה קשורות יותר לתרבות השימוש.
לעומת הערבים, בערים עם אוכלוסייה חרדית או דתית - כמו בני ברק או צפת - מספר ושיעור הנסיעות גבוהים מאוד, והתחבורה הציבורית ממלאת תפקיד מרכזי בהתנהלות היומיומית של כלל האוכלוסייה - ילדים ומבוגרים כאחד.
מי מוביל? ירושלים בראש
ירושלים מובילה גם במספר הנסיעות למבוגר (209.4 בשנה), וגם במספר הנסיעות לילד (127.8). לעומתה, תל אביב-יפו מציגה פער ניכר: 201.4 נסיעות למבוגר, אך רק 72.6 לילד. בתחתית: עכו, לוד, הוד השרון וגבעתיים - כולן מתחת ל־25 נסיעות בשנה לילד.
ילדים שנוסעים יותר מההורים
הממצא המסקרן: במודיעין־מכבים־רעות, זכרון יעקב, קריית טבעון וקצרין - מספר הנסיעות לילד גבוה ממספר הנסיעות למבוגר. הסבר אפשרי שנותנים עורכי המחקר: חינוך תחבורתי, תשתיות מיטביות לילדים, או הצלחת יוזמות כמו "רב קו לכל ילד וילדה". אולם ייתכן כאמור שההסבר פשוט יותר - שימוש בקווי התחבורה הציבורית כקווי תלמידים.
מה חושבים ההורים?
סקר עמדות נלווה מצביע על קשר ישיר: ככל שההורה משתמש יותר בתחבורה ציבורית - כך עולה הסבירות שיאפשר לילדיו לנסוע בעצמם. המתאם שנמצא (P=0.251) משמעותי גם ביחס לתכיפות השימוש וגם ביחס לנסיעה האחרונה של ההורה באוטובוס.
עמותת "תחבורה היום ומחר" מסרה: "הדרך לעצמאות של ילדים במרחב הציבורי מתחילה בתחבורה ציבורית. זו הזדמנות להרחיב את מרחב ההזדמנויות של ילדים, בעיקר באוכלוסיות מוחלשות - בבחירת חוגים, בתי ספר, פעילויות חברתיות ועוד. אנו קוראים ל
משרד התחבורה להנפיק כרטיס רב־קו לכל תלמיד ולשלב נסיעת התנסות במסגרת מערכת החינוך".
תחבורה היא גם חינוך
נסיעה עצמאית של ילדים באוטובוס דורשת סט של מיומנויות: תכנון מסלול, התמצאות, תשלום, פתרון בעיות, ולעיתים גם אינטראקציה עם מבוגרים זרים. ילדים שמתרגלים נסיעה עצמאית מפתחים לא רק עצמאות פיזית - אלא גם ביטחון, יכולת קבלת החלטות ותחושת מסוגלות.
שיפור שירות התחבורה הציבורית בפריפריה, הנגשת כרטיסים, יצירת סביבות בטוחות לילדים בדרך אל התחנה והטמעת חינוך תחבורתי - יכולים לצמצם את הפערים ולהניח תשתית לתחבורה ציבורית הוגנת ונגישה מגיל צעיר.