קבוצת אגד חזרה בה (4.6.25) מן הערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שאשרר את החלטת ועדת המכרזים של משרד התחבורה ולפיה לא תוכל להתמודד במכרז התחבורה הציבורית באשכול עוטף ירושלים מערב. במרכז המחלוקת עמדה פרשנותה של התוכנית לתחרות בתחבורה הציבורית, בה נקבע: "חלקו של מפעיל מכלל פעילות התח"צ באוטובוסים בישראל לא יעלה על כ-25%. לנוכח האמור לעיל, יש לקבוע מגבלת השתתפות וזכייה שלא תאפשר חזרה למבנה הענף ששרר ערב יישום הרפורמה, על השפעותיו השליליות. "...מפעילים שכיום הם מעל ל-25% מהענף, היקף פעילותם יצומצם בהדרגה להיקף הנ"ל, כך שעד סוף שנת 2029 לא יהיה מפעיל שיחרוג ממגבלה זו. עם זאת, למשרד שמורה, על-פי שיקול דעתו המקצועי הבלעדי, האפשרות להתיר השתתפות בהליך תחרותי של מפעיל שירות החורג מהמגבלה כאמור". השאלה הייתה האם אגד מנועה מלהשתתף במכרזים כל עוד חלקה בשוק עולה על 25%, גם אם תרד עד 2029 מתחת לרף זה. בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא, ארנון דראל) קיבל את עמדת משרד התחבורה, לפיה האיסור חל בצורה מיידית. לדברי דראל, פרשנות זו היא המובילה ליישום המטרה של הגברה הדרגתית של התחרות: "אף שהתחולה היא מיידית, הרי שמדובר במהלך הדרגתי, שכן היא מאפשרת נטילה הדרגתית של קווים מאגד, וזאת להבדיל מנטילה מיידית של קווים המפסיקה את חוזי ההפעלה הקיימים. היישום בדרך של פרסום הליכים תחרותיים במהלך הזמן מאפשר כניסת מפעילים נוספים לענף, כעולה מתוכנית התחרות, ולא מצאתי כי ההסדר שננקט פוגע בהוגנות כלפי אגד". המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, והשופטים יוסף אלרון וגילה כנפי-שטייניץ אומרים, כי "בגמר הדיון, בעקבות הערותינו, הודיע בא-כוח המערערות כי אינן עומדות עוד על ערעורן". אגד חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. את אגד ייצגו עוה"ד אבי ליכט, דניאל פז ושיר אביטל; את המדינה ייצגו עוה"ד יונתן מוזס ומעיין עופר-מנדל; ואת המפעילים האחרים שהתמודדו במכרז - עוה"ד ערן בצלאל, מתן קדוש, גל חכם-אהרון, עמית גור, אביטל רון ותמר עינב.