על אף ליקויים רבים ברפורמת צדק תחבורתי, משרד התחבורה אינו מוכן ללכת לקראת נוסעי התחבורה הציבורית ולהתגמש. לא ברור האם מדובר ברוח המפקד מצד שרת התחבורה מירי רגב או בעקשנות ביורוקרטית וקיבעון מצד פקידי המשרד. הדברים התבררו במהלך דיון שקיימה (29.6.25) ועדת הכלכלה בנושא "מימוש ההנחות ברפורמת צדק תחבורתי". כזכור, הטיל יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן על חברת הוועדה, ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד), להכין מסמך שירכז את הבעיות בהן נתקלים הנוסעים, וינסה למצוא להן פתרון. פרידמן, שעשתה עבודה מקיפה בנושא ואף הציעה פתרונות לבעיות, הציגה שורת בעיות בפני הוועדה, ובדיון התברר כי כמעט כל הנושאים נתקלו בחומה בצורה מצד נציגי משרד, שהסכימו להתגמש רק בנושאים איזוטריים.

תצהיר מעורך דין

הדרישה מצד משרד האוצר שלא להסתפק בכתובת הרשומה בספח תעודת הזהות, אלא לצרף אליה גם תצהיר מעורך דין טרם תוקנה. זאת למרות שבדיון קודם הציע היו"ר ביטן להסתפק בהצהרה כתובה מצד הנוסע על מקום מגוריו ובאישור תושב מהרשות המקומית. מנהלת אגף כלכלה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, דריה פודשיבלוב, ציינה כי מבחינת משרד התחבורה אין מניעה שכך יהיה. אולם כאשר אמרה שהכדור נמצא בידי משרד האוצר, הטיח בה ביטן כי נהלים הם באחריות משרד התחבורה וכי אם משרד התחבורה אכן היה מעוניין להקל על הציבור, הוא היה פועל לשנות זאת. "את המחיר העליתם בתוך יום בצו חתום של שני השרים. אם היה מדובר בשינוי תקנות, שזה תיקון גדול, הייתי מבין - אבל תיקון צו זו לא בעיה". רפרנט התחבורה החדש במשרד התחבורה, אלחנן בן-דהן, הציע לשקול ביטול הצורך בהצגת חשבון ארנונה ולהסתפק באישור תושב, אך סייג כי על-פי רשות המיסים קיימים אחוזי הונאה גבוהים באישור תושבות. בתגובה, השיבו לו הנוכחים כי אישור התושב אינו עומד בפני עצמו, ויש להציג בנוסף אליו גם את הספח בתעודת הזהות. ח"כ פרידמן דרשה להנגיש את המידע באשר לזכאות להנחה גאוגרפית לא רק ברמה הארצית, אלא גם ברמת התושב. היא הציעה שכל רשות מקומית תפרסם את סטטוס מימוש ההטבה בתוכה, ואף תעודד את התושבים לממש אותה באמצעות הודעה בחשבונות הארנונה ובמסרונים אישיים לטלפונים הניידים. משרד התחבורה השיב כי אין התנגדות לנושא, וההצעה הועברה לצוותי ההסברה של הרפורמה. לפי שעה, לא ידוע על התקדמות בנושא, אולם משרד התחבורה ציין כי תוגברו נציגי השירות במרכזי "על הקו" כדי לסייע לאוכלוסיות שלא מחוברות לאמצעים דיגיטליים. בעיה נוספת שהועלתה היא העדר היכולת לנסיעת מעבר בתוך 90 דקות גם בטווחים בין-עירוניים העולים על 15 ק"מ, למשלמים בערך צבור (נסיעה בודדת). מדיניות זו פוגעת בעיקר בתושבי הפריפריה שאין להם קווים ישירים בין יעדים ונאלצים להשתמש בקווים עירוניים כדי להגיע לקווים הבין-עירוניים. נציגת המשרד פודשיבלוב השיבה, שלשם כך קיימים מנויי חופשי-יומי, אולם "שכחה" לציין שעבור מנוי זה ישלם הנוסע 29 ש"ח במקום 14.50 ש"ח - פי שניים יותר(!).

מגבלות תקציב - סיבה או תירוץ?

בדיון עלו גם הבטחות שלא קויימו מצד רגב ומשרדה בכל הקשור לרפורמה - הפחתת המנוי החופשי לרכבת ל-500 שקלים לנסיעות של יותר מ-40 ק"מ, ומתן 50% הנחה גם על מנוי יומי ועל ערך צבור. פרידמן אמרה כי לא ככל הנוסעים נוסעים כל יום ולא משתלם להם לקנות חופשי-חודשי והציעה לתת הנחה על חופשי יומי ועל ערך צבור, תוך שהיא מציינת שהתעריף החודשי עלה ב-70 שקלים. היו"ר ביטן ציין כי הדבר פוגע בעיקר בנוסעים קשי-יום. "אני מבין את הצורך לעודד שימוש בתחבורה הציבורית, אבל אלה הצרכנים שכבר משתמשים והעידוד לא רלוונטי לגביהם. פודשיבלוב התחמקה ואמרה שיש זכאים להנחות אך הבהירה שיש מגבלות תקציב. ביטן תקף: "זאת לא תשובה. העליתם את המחיר בגלל מגבלות תקציב, ולא פתרתם את הבעיה". כתב News1 מזכיר כי בזמנו הציע סגן שרת התחבורה אורי מקלב פתרון לנוסעים קבועים שהשימוש שלהם בתחבורה הציבורית בינוני - "כרטיסייה" ברב-קו שתיתן מחיר לפי מספר נסיעות בחודש או באמצעות חישוב למפרע של הנסיעות ב"כרטיסייה" זו באמצעות ישומון. אולם רעיון זה לא יצא אל הפועל, ומשרד התחבורה מתעלם מאוכלוסיית נוסעים רחבה זו, מה שעשוי בסבירות גבוהה להביא להפחתת השימוש בתחבורה הציבורית בקרב נוסעים "בינוניים". ביטן ביקש כי בתום שנה מהרפורמה ידווח משרד התחבורה על היקף השפעתה על השימוש בתחבורה הציבורית.