נציג משרד התחבורה, משה דודק, בישר בתחנת שדרות כי עבודות החשמול של קו הרכבת יסתיימו עד אמצע אוגוסט באופקים ועד סוף אוקטובר בבאר שבע. בצלאל בירך על כך ואמר: "הרכבת היא עורק תחבורתי חשוב לאזור. סיום החשמול יאפשר הארכת שעות פעילות וישפר את השירות". בנוסף לבשורת החשמול, נשמעה ביקורת על תכנון התחנות עצמן. בתחנת שדרות, למשל, סיפר תושבים כי "נסיעה מתל אביב נמשכת שעה בלבד – אבל הדרך מהרכבת הביתה לוקחת עוד חצי שעה ברגל". כך העידה עו"ס זיו ביטון, בתה של ח"כ דבי ביטון, תושבת שכונת נווה שרון בשדרות, שנאלצה לוותר בעבר על משרת ניהול באשדוד בשל היעדר תחבורה ציבורית יעילה. ביטון עברה לעבוד בעיריית נתיבות מתוך תקווה שהנסיעה משדרות תהיה קצרה – אך התברר לה כי בעוד שבמכונית הדרך אורכת כ-14 דקות, באוטובוס היא נאלצת לנסוע כשעה ורבע. בנוסף, היא סובלת מעיוורון חלקי, והעידה: "אני נאלצת לצעוד יותר מקילומטר לבית הספר או לתחנת האוטובוס הקרובה. אין שביל מסודר, אין מעבר חצייה – גם בחום וגם בגשם". "אני נאלצת לצעוד יותר מקילומטר לבית הספר או לתחנת האוטובוס הקרובה. אין שביל מסודר, אין מעבר חצייה – גם בחום וגם בגשם".

במפגש בעיריית נתיבות תקף ראש העירייה יחיאל זוהר את הממשלה: "נתיבות מתפתחת למרות המדינה. סגרנו את העיר בעצמנו באוקטובר, וגם עכשיו אנחנו נאלצים לממן מכספי העירייה שירותים שהממשלה התחייבה להם". לדבריו, גם תקציבים שהובטחו בהחלטות ממשלה מגיעים רק לאחר מאבק משפטי. דודק ממשרד התחבורה הגיב: "אנחנו מקדמים תוכניות בעיר", אך הוויכוח סביב השירות לשכונות החדשות הסלים, כשהצדדים לא הסכימו על היקף המענים הנדרש.

ח"כ דבי ביטון (יש עתיד), תושבת שדרות, חיזקה את דברי זוהר: "זה לא ייתכן שתושבים יילחמו על מה שכבר הוחלט. התחבורה לנתיבות צריכה להיות מרכזית – כמו העיר עצמה". גם ח"כ קטי שטרית (ליכוד) הצטרפה לביקורת: "מניסיוני במשרד התחבורה, אפשר לשנות החלטות. לפעמים צריך לצאת מהקופסה. הכסף קיים – והוא לא זורם לכאן רק כי חושבים שראש העיר 'מסתדר'. זה לא תקין".

הביקור נמשך למכללת חמדת שבמועצה האזורית שדות נגב, מוסד חינוכי שבו לומדים 1,500 סטודנטים לתארים ראשונים ושניים, וכן משתתפים כ-200 סטודנטים זרים ממדינות אסיה בתוכנית חקלאות. נשיא המכללה, הפרופסור חיים שקד, סיפר כי עשרה סטודנטים זרים נרצחו בטבח 7 באוקטובר, ואחד נוסף עדיין חטוף בעזה. שקד התריע כי התחבורה הציבורית כמעט שאינה קיימת: "יש רכבת, אבל רחוקה, ומונית עולה עשרות שקלים. רק אוטובוס אחד נכנס למכללה – ארבע פעמים ביום".

לפי תוכנית הסיור, האזור שבו נמצאת מכללת חמדת כולל גם היכל תרבות, בתי ספר ומרכז חוסן – כולם ללא תחבורה ציבורית זמינה. לדברי שגיא אסייג, עובד סוציאלי ונציג ארגון 'עתיד לעוטף', "מדובר באחת הקריות החינוכיות הפעילות בישראל, ובכל זאת – קו האוטובוס היחיד שעובר ליד הכניסה מגיע רק ארבע פעמים ביום. והקו המתאים הבא? אחת לשעה, אולי שעתיים. זה פשוט ניתוק מוחלט". במכללת חמדת צוין כי השירות למוסדות אקדמיים לקוי במיוחד, וזאת בניגוד למדיניות המוצהרת של משרד התחבורה לראות במוסד אקדמי יעד תחבורתי מרכזי. בנוסף, אין קווי גישה גם למוסדות אחרים כמו מכללת קיי בבאר שבע או המכללה האקדמית אשקלון, אף שמאות מתלמידיהם מתגוררים בעוטף. אהד כהן, מנכ"ל ארגון עתיד לעוטף שנלווה לסיור אמר: "להגיע לשטח - לראות בעיניים, לשמוע מקרוב - זו לא רק סיסמה אלא תנאי להבנה אמיתית של הצרכים. התחבורה הציבורית כאן איננה מותרות, אלא צורך לאומי חיוני לפיתוח האזור ולמתן מענה ראוי לאזרחים. אנחנו רוצים להודות לכל מי שהשקיע מזמנו והגיע לסיור בעוטף ומבקשים להמשיך ולקיים שיח מעמיק בנושא, שיוביל בהקדם גם למהלכים בפועל".

במהלך הסיור דנו המשתתפים גם בנושאים נוספים שעלו מהשטח:

• בפארק התעשיה נ.ע.מ התברר כי השירות התחבורתי ההיסטורי לפארק נותק כמעט לחלוטין, וכי תושבי נתיבות אינם יכולים לגשת לרשתות מוזלות מחוץ לעיר מאחר שאין תחבורה ציבורית לשם – רק לרשתות עירוניות. אוטובוס לא נגיש שפועל רק בכיוון אחד אינו מהווה חלופה ראויה.

• בצומת נתיבות ציינו פעילים תדירות נמוכה ולא סימטרית של קווים, והעובדה שנתיבות ושדרות סובלות ממה שכונה "תחבורה על הדרך" – קווים שאינם משרתים ישירות את היישוב אלא חולפים בו.

• מדבריום – הספארי החדש בבאר שבע – הפך ליעד תחבורתי רק לתושבי אופקים: קווי האוטובוס מאופקים הם היחידים שעוצרים בתחנה הסמוכה לו, בעוד שתושבי שדרות ונתיבות נאלצים לעבור על פניו מבלי שיוכלו לעצור. דווקא בתקופת החופשה, כשהביקוש גבוה – ההחמצה מורגשת במיוחד קווי ים וקווי מדבריום אינם עוצרים בעיר, והפער לעומת ערים אחרות טרם צומצם.

• לדברי זיו ביטון, בשכונות החדשות של נתיבות ושדרות השירות מתבסס רק על רחובות ראשיים, ואין שירותי תחבורה "שכונתיים" כמו שנהוג בערים מרכזיות. לדבריה, דווקא בפריפריה – שבה ההליכה קשה יותר – נדרשת תחבורה שמגיעה עד פתח הבית.

• היום החלה לפעול חלופה חדשה בקו מקרית גת לאשקלון כך שתגיע עד לרצועת החוף, אך האוטובוסים משדרות ומנתיבות - שהזיקה ביניהן לאשקלון גבוהה יותר - לא הוארכו בהתאם.

• בעיה נוספת שנידונה היא היעדר מוחלט של קווי לילה בכל מרחב נתיבות־שדרות־אופקים־אשקלון. בעבר פעלו קווים כאלה, אך כעת גם בחופשות ובימי חמישי ומוצ"ש אין כל שירות לילי – למרות גידול ניכר באוכלוסייה.

• קו הים שפעל בעבר מבאר שבע לאשקלון בוטל השנה, לאחר שלא נכנס כלל לשדרות ולנתיבות. לפי ההצעה שגובשה בשטח, ניתן היה להאריך בשעות מסוימות את קו 363 הקיים עד לים – פתרון פשוט שהיה מאפשר מענה משולב לצרכים קיימים.

• גם היישובים הכפריים סובלים מתיאום לקוי. הקווים אינם מסונכרנים עם זמני הרכבת או הלימודים, ולעיתים נכנסים למושבים ללא נוסעים ומאריכים את המסלול לשווא. לדברי פעילים, מעבר לשירות תחבורה לפי קריאה עשוי לשפר את הנגישות בצורה דרמטית.

• בתחנת הרכבת שדרות התייחסו עומרי שרייבר ואביב אזרי לפערים בזמינות קווים מזינים: אין סנכרון לשכונות או לאזורי תעשיה, וגם הקווים למושבים פועלים בשעות לא יעילות ולא עונים על צרכים בסיסיים.

חברי הכנסת הבטיחו לקדם את הנושאים שצפו בדיוני הוועדה הקרובים, ולהפעיל לחץ ישיר על משרד התחבורה ומשרד האוצר להאיץ פתרונות. ח"כ בצלאל סיכם: "לא נסתפק בביקור. המבחן שלנו יהיה ביישום תוכניות קונקרטיות ובשחרור תקציבים שיאפשרו לתושבים לחיות כאן בכבוד".