עם זאת, ארגון הנהגים טען שהיקף האבטחה המוצע - שלושה מאבטחים בלבד לכל עיר - רחוק מלספק מענה. איתי כהן מכוח לעובדים התריע כי "אנו מתמודדים לא עם מקרים ספורדיים, אלא אלימות מאורגנת. קבוצות נערים בירושלים מתארגנות כדי לתקוף את עובדי התחבורה הציבורית". הנהגים לא מתלוננים - כי לדעתם אין טעם אריק סיני, יו"ר חברת קווים ונציג פורום החברות התחרותיות, הציג נתונים קשים: יותר מ־300 תלונות בשנים האחרונות על תקיפות וונדליזם - ללא כתבי אישום. "אין לנו מנוחה. זה לא יכול להימשך. איך יכול להיות שב־2025 אף גורם לא יודע כמה אירועים יש?" לדבריו, ללא הרתעה האלימות לא תיעלם. אורי מתוקי מההסתדרות תיאר מצב בו נהגים ומבקרים מרגישים שאין טעם להתלונן: "אין תוצאות. חלק מהשינוי קרה רק אחרי שהשבתנו קווים". עדות חמורה במיוחד נשמעה מחגית דהאן ממטרופולין: "ילד בן 14 ריסס אותי בגז מדמיע. אחרי ארבעה שבועות קיבלתי הודעה שהתיק נסגר עקב חוסר ראיות". לדבריה, אילו הנער היה מובא לבית משפט לנוער - ייתכן שהיה נמנע מהמשך אלימות. ח"כ נעמה לזימי (העבודה) התריעה כי "מדובר כבר בדקירות, בגדר ניסיון לרצח. לא מטפלים בחברה מסוימת. אם זה אוהדי לה-פמיליה - לא חוקרים. זה לא יכול להימשך". היא מקדמת תיקון לחוק העונשין שיכיר בנהגים כעובדי ציבור ויחמיר בענישה. ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הדגיש כי חלק מהתקיפות מלוות בגזענות כלפי נהגים ערבים, בעיקר באזור ירושלים: "אין אכיפה ואין הרתעה. חלק מהנהגים מפסיקים להתלונן כי זה כאב ראש". עמיתתו לסיעה ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה כי "האלימות מתפשטת ומשפיעה על ילדים ונערים. מחסור בנהגים? זו תוצאה ישירה מהתופעה". אדיר שורץ, סגן ראש העיר ירושלים, העריך שיש עשרות תקיפות בשבוע בעיר. לשיטתו, יש צורך במיגון פיזי, נהלים ברורים והכשרות למניעת הסלמה. יו"ר הוועדה פוגל סיכם: "אני לא מחכה לאסון שבו נהג יותקף, האוטובוס ידרדר לתהום ונוסעים ייפגעו. חייבים למגן את הנהג". הוא הודיע על קיום דיון מעקב נוסף. בצד החברתי־ארגוני הזכיר איתי כהן כי התקדמות המיזם התרחשה רק בעקבות השבתת קווים ביוזמת הנהגים: "רק זה הניע את התהליכים". הוא הדגיש כי הנהגים לא מעוניינים להשבית שוב - אך לא יהססו לעשות זאת אם המדינה לא תספק הגנה.