חברות האוטובוסים רשאיות להשתמש במידע על הנוסעים הנאסף מכרטיסי רב-קו לצורך הליכים משפטיים - קובע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, ארנון דראל. במהלך הדיון הסכימו החברות, משרד התחבורה והרשות להגנת הפרטיות, כי הן רשאיות להשתמש במידע לצורך מתן מענה לתלונות של לקוחות. נתוני הרב-קו מועברים למסלקה שמפעיל משרד התחבורה, כולל פרטים אישיים של הנוסע (בכרטיס מזוהה), פרופיל נסיעה המזכה בהנחות, ונתוני מיקום של הנסיעות (תחנת עלייה, מועד, מספר קו וכו'); לחברות האוטובוסים יש גישה מוגבלת מאוד למאגר זה. באוקטובר 2024 קבע משרד התחבורה, בעקבות פניית הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, כי לחברות אסור להשתמש בנתונים אלו לצורך התגוננות בפני תביעות משפטיות, אלא על-פי צו שיפוטי נקודתי שיופנה אליו. דראל קיבל (4.12.25) את עתירתן של תשע חברות - ובהן אלקטרה אפיקים, אקסטרה, נתיב אקספרס, מטרופולין וסופרבוס (אגד ודן לא עתרו) - וביטל את הנחייתו של משרד התחבורה. כאמור, הצדדים הסכימו שמותר להשתמש בנתונים לצורך מענה לתלונות, שכן ניתן לראות את המתלונן כמי שהסכים בפועל לקבלתם לצורך כך. דראל אומר כי בעניין זה אין הבדל בין מתלונן לבין תובע. "בעת הגשת תביעה לבית המשפט, כשם שבעת הגשת תלונה ישירה לחברה המפעילה, הנוסע מבקש מבית המשפט שיכריע בטענות שהוא מעלה נגד החברה המפעילה. כך, באופן אינהרנטי, מתקבלת גם הסכמתו לכך שהחברה המפעילה תהיה חשופה לנתונים המופיעים במסלקה, כפי שהיא חשופה אליהם במסגרת בירור תלונה ישירה, ולצורך הבירור של אותה תלונה", אומר דראל. לדברי דראל, הצדדים להליך משפטי חייבים לגלות מידע ומסמכים, ומכך ניתן ללמוד שהתובע מסכים שהנתבע יוכל לבדוק את טענותיו במסגרת המידע שנמצא ברשותו או שיש לו גישה אליו ולהתגונן מפניהן. דרישה לצו שיפוטי בכל מקרה נקודתי מעמיסה שלא לצורך על החברות ועל בית המשפט, ותקשה על הגשת כתב הגנה במועד. דראל מציין, כי משרד התחבורה יכול לקבוע, בשיתוף הרשות להגנת הפרטיות, את האופן בו יימסר המידע לחברות. דראל דחה את עתירת עמותת דרך כבוד לאשרר את עמדת משרד התחבורה. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את החברות ייצגו עוה"ד דן חי, תומר ארד, תומר פינקלשטיין ודרור אפלדורף; את דרך כבוד ייצג עו"ד יובל גרינשטיין; את המדינה ייצגה עו"ד ראופה קאסם-חוראני; ואת אגד - עוה"ד ירון קוכמן ושיר צוברי.