לדבריו, בישראל פועלים כיום כ־2,400 אוטובוסים חשמליים. "קבענו יעד של 3,000 אוטובוסים חשמליים עד סוף 2026 ויעד של מעבר מלא לציים חשמליים עד 2035", אמר והדגיש כי הפער שנותר נובע בעיקר מעיכובים בהקמת תשתיות טעינה ובחיבורי חשמל בחניוני תפעול, וכן מעיכובים בבניית חניונים עקב המלחמה. "משרד התחבורה פועל יחד עם חברת החשמל והרשויות המקומיות כדי להאיץ את החיבורים וההקמה, ולאפשר קליטה מהירה יותר של אוטובוסים חשמליים" הוסיף. אופטיבס: החשמול - מהלך כלכלי ותפעולי, לא רק סביבתי עמוס חג'אג', מנכ"ל אופטיבס, התייחס לניסיון הבין־לאומי של החברה בהפעלת ציים חשמליים: "המעבר העולמי לאוטובוסים חשמליים מתרחש בקצב מהיר, אך האתגר האמיתי אינו הרכש אלא התפעול. הניסיון של אופטיבס ביותר מ־7,000 ערים מוכיח שחשמול מוצלח מחייב תכנון מבוסס נתוני אמת כמו טווחי סוללה, תנאי מזג אוויר, טופוגרפיה, עומסי נוסעים ותשתיות טעינה". חג'אג' ציין כי בעולם מעבר מדיזל לחשמל כבר הפחית את עלות הקילומטר ב־80 אחוז. "זה מוכיח שהחשמול הוא מהלך כלכלי לא פחות משהוא סביבתי", אמר. ביחס לישראל ציין: "בישראל, עם כ־2,400 אוטובוסים חשמליים שכבר פועלים, זה הזמן לשדרג מסופים, לחזק שותפויות בין מפעילים ורשויות, ולהיערך אזורית ליעדי 2030 ו־2035. רק גישה מערכתית המבוססת דאטה וחדשנות תפעולית תאפשר מעבר מלא לציי אוטובוסים נקיים". נתיבי איילון: העדפת רמזורים, נתיבי אוטובוסים מהירים ואתגר המייל האחרון עידן גילת, ראש אגף חדשנות בנתיבי איילון, הציג את האתגרים התפעוליים מהזווית התשתיתית: "האתגר המרכזי שלנו הוא לעמוד בזמנים ולהעלות את מהירות הנסיעה בפועל. אנו מטמיעים פתרונות של העדפת רמזורים, מפתחים נתיבי אוטובוסים מהירים (BRT), ומשלבים טכנולוגיות תקשורת ישירה בין כלי רכב לתשתיות. כל אלה נועדו ליצור שירות מהיר, אמין ורציף יותר לציבור". גילת הדגיש כי "אתגר המייל הראשון והאחרון" ממשיך להיות חסם מרכזי גם בישראל: "לשם כך אנו משדרגים תשתיות לרוכבים, מנטרים שבילי אופניים ומקדמים שירותי תחבורה ללא נהג לפי דרישה, כדי לאפשר מסע מלא מקצה לקצה". לדבריו, בתחום האנרגיה נתיבי איילון פועלת לניהול אנרגיה חכם, לאגירת אנרגיה במסופי האוטובוסים ולמתן פתרונות חירום שיבטיחו זמינות מתמשכת. כיום, ציין, החברה מובילה למעלה ממאה ניסויי־חלוץ עם חברות טכנולוגיה שונות בשדה הניסויים באשדוד ובמיזמים נוספים. מוביט: מערכת אחת לנוסעים - וקרדיטי פחמן על נסיעות באוטובוס ניר בצלאל, מנכ"ל מוביט, הציג את תרומת המידע והדיגיטל לשיפור השירות: "מוביט מאחדת את כל שירותי הניידות למערכת אחת - תכנון מסלול, תשלום, מידע בזמן אמת ותפעול - ומסייעת לערים להפעיל תחבורה ציבורית יעילה, שקופה ונוחה יותר עבור הציבור". בצלאל הודיע על פיתוח תשתית קרדיטי פחמן המבוססת על שימוש בתחבורה ציבורית: "אחד החידושים הבולטים ביותר בטכנולוגיית האקלים הוא השקת תשתית קרדיטי פחמן מבוססת תחבורה ציבורית - לראשונה בישראל ובעולם. זהו כלי שמודד את הפחתת הפליטות הנובעת משימוש בתחבורה ציבורית, ומאפשר לרשויות ולארגונים ליצור ערך כספי מהמעבר לתחבורה נקייה. מדובר במהפכה שיכולה להפוך כל נסיעה באוטובוס לנכס סביבתי וכלכלי כאחד". ארגון 15 דקות: בלי אמינות וזמינות - הציבור לא יוותר על הרכב סיוון שמואלביץ', מנכ"ל ארגון 15 דקות, הציגה את נקודת המבט של הנוסעים: "אמינות השירות היא האתגר המרכזי של הנוסעים. כל עוד התחבורה הציבורית אינה מציעה זמינות ונוחות שמסוגלות להתחרות ברכב הפרטי, הציבור מתקשה לאמץ אותה". לדבריה, "אתגר המייל הראשון והאחרון נובע מהיעדר ראייה עירונית הוליסטית - אין מספיק תשתיות הליכה, שבילי אופניים או פתרונות ניידות קלה, ולעיתים המדינה אינה מסונכרנת עם הצרכים של הרשויות בשטח. בנוסף, אין כיום איסוף נתונים אפקטיבי מהציבור על צרכים וחוויות בזמן אמת. שיפור חוויית הנוסע מחייב הקשבה מתמשכת, דיווחים ונתוני אמת. כאשר השירות יתחזק ויותר סמכויות יעברו לרשויות המקומיות, הציבור יוכל להפוך לשותף אמיתי בתהליך השינוי". PLANETech ואקומושן: חיבור בין מדיניות, תעשיה וסטארטאפים רותם טריביצקי, מנכ"ל PLANETech, מסר כי "המעבר לעתיד התחבורה הציבורית אינו רק אתגר תחבורתי. הוא מהלך אקלימי וכלכלי רחב היקף. הביקוש הגובר לניידות יעילה ונקייה מייצר צורך ברור בפתרונות שמפחיתים פליטות, מייעלים תפעול ויוצרים תשתית אמינה בקנה מידה לאומי". "התפקיד שלנו ב-PLANETech הוא לגשר בין צורכי השוק - מאנרגיה וטעינה ועד ניהול ציים ונתוני אמת - לבין החדשנות הטכנולוגית שמציעים הסטארטאפים הישראלים" הוסיף. לדבריו, המפגש בין התעשיה, הרשויות והיזמות במסגרת שבוע PLANETech "מדגים את היכולת של ישראל להוביל את הדור הבא של מערכות תחבורה ציבורית חשמליות, חכמות ובנות קיימא". דותן גבע, מנכ"ל EcoMotion, מסר כי "המעבר לעתיד התחבורה הציבורית אינו רק אתגר תחבורתי. הוא מהלך אקלימי וכלכלי רחב היקף. הביקוש הגובר לניידות יעילה ונקייה מייצר צורך ברור בפתרונות שמפחיתים פליטות, משפרים את איכות החיים ולהנגשת הזדמנויות. "התפקיד שלנו ב-EcoMotion הוא לגשר בין צורכי השוק - מאנרגיה וטעינה ועד ניהול ציים ונתוני אמת - לבין החדשנות הטכנולוגית שמציעים ההזנקים הישראלים", הוסיף. לדבריו, המפגש בין התעשיה, הרשויות והיזמות במסגרת שבוע PLANETech "מדגים את היכולת של ישראל להוביל את הדור הבא של מערכות תחבורה ציבורית חשמליות, חכמות ובנות קיימא. אקומושן היא קהילת חדשנות הפועלת לקידום האקוסיסטם של תחבורה חכמה בישראל. הקהילה היא מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות, משרד הכלכלה, משרד התחבורה ורשות החדשנות.