ועדת הכלכלה קיימה לאחרונה (21.1.26) דיון מהיר על הקיפאון המתמשך ביישום החלטת הממשלה לקידום התחרות בתחבורה הציבורית. ימים לאחר הדיון, נשלח מכתב רשמי של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, המעניק הצצה לאופן שבו מסביר המשרד עצמו את העיכובים - ומה הוא בוחר להצניע. המכתב, שנשלח כמענה לפנייה ציבורית והגיע לידי News1, פותח בהתנצלות על עיכוב במענה ומזכיר כי כבר בספטמבר 2018 פורסמה “תוכנית תחרות” שמטרתה יצירת מתח תחרותי בענף ושיפור השירות לנוסעים. מאז, כך נכתב, פורסמו “מעל 14 הליכים תחרותיים” - ניסוח כללי שאינו מפרט פריסה שנתית, קצב, או עמידה ביעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה. שלוש סיבות - תשובה אחת במכתב מונה המשרד שלושה גורמים מרכזיים שלדבריו עיכבו את קצב פרסום המכרזים: הליך משפטי ארוך סביב העדפת תוצרת הארץ, מגפת הקורונה, ולאחריה מלחמת חרבות ברזל. שלושת הגורמים מוצגים כמקשה אחת, ללא הבחנה בין תקופות, היקף השפעה או חלופות שנבחנו. אין במכתב התייחסות לשאלה אילו צעדים ננקטו כדי לעמוד ביעדים למרות אותם אילוצים - או מדוע היעדים עצמם לא עודכנו. אלא שהמשפט המשמעותי ביותר במכתב מופיע דווקא בהמשך, בניסוח זהיר: עיקר ההליכים שפרסומם התעכב, כך נכתב, היו של אשכולות שהופעלו בידי מפעילי התחרות - ולא של אשכולות המופעלים בידי אגד ודן. האחרונים, לפי המכתב, פורסמו “בעיכוב קל”. המשמעות ברורה: ההאטה בקידום התחרות לא התחלקה באופן שווה בין כלל המפעילים. בעוד שמפעילי התחרות נפגעו מדחיות ממושכות, שני המפעילים הוותיקים כמעט שלא נפגעו מהקיפאון. המכתב אינו מציג זאת כהעדפה, אך גם אינו מכחיש את התוצאה בפועל. מעט מכרזים, הרבה ניסוחים המכתב מפרט כי בשנים 2025-2024 פורסמו שלושה הליכים בלבד: אשכול דרום גוש-דן, שהחל בפעימת הפעלה ראשונה; אשכול מעלה אדומים-מטה בנימין, שהתעכב בשל הליכים משפטיים; ואשכול חיפה עירוני מזרח. מדובר במספר נמוך משמעותית מהיעד שנקבע בהחלטת הממשלה - פרסום של שלושה עד ארבעה מכרזים מדי שנה עד 2030. גם כאן, אין במכתב הסבר מדוע לוח הזמנים שנקבע בהחלטת הממשלה אינו מתממש, ואין התייחסות לשאלה שעלתה במפורש בדיון בוועדת הכלכלה: מדוע הסטייה מהתוכנית נמשכת לאורך שנים, ולא רק באירועי קצה. הסטת הדיון לשיפור השירות כדי לאזן את תמונת הקיפאון, מדגיש המכתב כי הרשות “ממשיכה לפעול כל העת ובאופן שוטף לשיפור השירות ללא קשר להליך תחרותי כזה או אחר”. כדוגמה מובא נתון שלפיו נשלחו למפעילים מכתבי תוספות שירות בהיקף של יותר מ־170 מיליון שקלים. אלא שהנתון מוצג ללא פירוט: לא נאמר לאילו אזורים, אילו קווים, מה משך התוספת, והאם מדובר בשינוי מבני או בתיקון זמני. בפועל, מדובר בהסטת מוקד הדיון - משאלת יישום התחרות לשאלת ניהול השירות השוטף - מבלי לענות על הביקורת העקרונית שעלתה בכנסת. גם לאחר המכתב, השאלה המרכזית שנשאלה בוועדת הכלכלה נותרה ללא מענה: מדוע החלטת הממשלה משנת 2018, שקבעה יעד ברור להשלמת התחרות עד 2030, אינה מיושמת בפועל. המכתב מספק הסברים כלליים, אך אינו מציג לוח זמנים מעודכן, אבני דרך חדשות או לקיחת אחריות ניהולית על הפער המתמשך בין ההחלטה לביצוע.