האלימות בתחבורה הציבורית אינה תחושה - היא מגמה מדידה. סקר חדש שנערך בינואר 2026 בהזמנת ארגון נהגי התחבורה הציבורית והוצג (11.2.26) בכנס התחבורה הציבורית של ההסתדרות הלאומית, מצביע על החמרה עקבית במספר אירועי האלימות ועל שחיקה חמורה בתחושת הביטחון של הנהגים. הסקר, שבוצע בידי חברת תבונה שיווקית, כלל שני מדגמים - נוסעים ונהגים - ומציג תמונה ברורה: האלימות, הן הפיזית והן המילולית, במגמת עלייה לעומת 2021 ו־2022.

כרבע מהנוסעים נתקלו באלימות

25% מהנוסעים דיווחו כי בשנה האחרונה היו עדים לאירוע אלימות באוטובוס. 77% ציינו כי לא נתקלו באירוע כזה, אך עצם העובדה שרבע מהציבור נחשף לאלימות מצביעה על תופעה רחבה. מבין האירועים, 18% מהנשאלים דיווחו על אלימות בין נוסעים, ו־12% היו עדים לאלימות כלפי הנהג. כאשר נשאל הציבור מהו הגורם המרכזי לאלימות בתחבורה הציבורית:

• 41% השיבו כי מדובר בתופעה כלל־ארצית שאינה ייחודית לתחבורה הציבורית

• 35% הפנו את האצבע להתנהגות ציבור הנוסעים

• 10% ציינו איחורי קווים

• 9% האשימו את הנהגים

• 5% השיבו "אחר"

המשמעות ברורה: הציבור מזהה את הבעיה כחלק ממשבר חברתי רחב יותר.

אלימות פיזית: יותר נהגים מותקפים

בקרב הנהגים נרשמה עלייה מדאיגה. בשנת 2026:

• 27% מהנהגים דיווחו על 1-2 מקרי אלימות פיזית מתחילת השנה

• 14% חוו 3-4 מקרים

• 9% חוו 5 מקרים ויותר

• רק 50% לא נתקלו כלל באלימות פיזית

לשם השוואה, בשנת 2021 שיעור הנהגים שלא נתקלו באלימות פיזית עמד על 60%, וב־2022 על 59%. כלומר, בתוך חמש שנים חלה ירידה של כמעט עשר נקודות אחוז בשיעור הנהגים שלא חוו תקיפה פיזית.

אלימות מילולית: כמעט בלתי נמנעת

התמונה חמורה עוד יותר באלימות מילולית. בשנת 2026:

• 40% מהנהגים חוו 1-5 מקרי אלימות מילולית

• 17% חוו 6-10 מקרים

• 13% חוו 11-20 מקרים

• 7% חוו יותר מ־20 מקרים

• רק 23% לא חוו כלל אלימות מילולית

כלומר, 77% מהנהגים חוו לפחות מקרה אחד של אלימות מילולית מתחילת השנה. הנתון הדרמטי ביותר: 52% מהנהגים חוו גם אלימות פיזית וגם מילולית - עלייה חדה לעומת 37% במדידה קודמת. נהגים עד גיל 45 מדווחים על יותר אירועי אלימות, הן פיזית והן מילולית.

73% אינם מרגישים בטוחים

הסקר בחן גם את תחושת הביטחון הכללית בתפקיד. בשנת 2026:

• 28% השיבו כי הם "מאוד לא בטוחים"

• 45% "לא כל כך בטוחים"

• 18% "בטוחים"

• 9% בלבד "בטוחים מאוד"

כלומר, 73% מהנהגים אינם חשים ביטחון בתפקידם - עלייה לעומת 2021 ו־2022. גם כאן הנהגים הצעירים מדווחים על רמת ביטחון נמוכה יותר. הנתונים אינם רק סוגיה של סדר ציבורי. כאשר מחצית מהנהגים חווים תקיפה פיזית או מילולית וכמעט שלושה מכל ארבעה אינם מרגישים בטוחים, מדובר בפגיעה ישירה באיכות השירות, בשחיקה מקצועית ובהרתעת עובדים פוטנציאליים מהמקצוע. הסקר, שהוצג בפני גורמים בענף בכנס התחבורה הציבורית של ההסתדרות הלאומית, מציב בפני מקבלי ההחלטות מראה ברורה: האלימות איננה אירוע נקודתי אלא תופעה מתרחבת, שמחייבת מענה מערכתי - אכיפה, הרתעה ונוכחות בשטח. בינתיים, מי שמחזיקים את ההגה - מרגישים שהם נוסעים בלי רשת ביטחון.