הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה את תת"ל 103 ב', תוכנית משלימה למערכת המטרו במטרופולין תל אביב, שנועדה לאפשר את החיבורים התפעוליים בין הקווים ואת הקמת התשתיות הנדרשות להפעלת המערכת. מדובר באבן דרך תכנונית חשובה, אך כזו שנוגעת פחות להצהרות הגדולות על "מהפכת תחבורה" ויותר לשכבת היסוד שמאפשרת למערכת כולה לעבוד בפועל. לפי פרטי התוכנית, נקבעו שטחים ייעודיים להקמת תשתיות תת-קרקעיות ובהן מנהרות, מסילות, מתקני תפעול ותחזוקה ומבנים נלווים, לצד הקצאת שטחים לתחנות תחבורה ציבורית. עוד כוללת התוכנית הוראות בינוי ופיתוח, לצד הנחיות סביבתיות שנועדו לצמצם מפגעים בשלב ההקמה וההפעלה. במוקד תת"ל 103 ב' עומד החיבור התפעולי בין קווי המטרו M1 ו-M3 באזור גלילות. מדובר ברכיב מהותי ביכולת להפעיל את הרשת בצורה יעילה, לגבות קווים, להעביר ציוד ורכבות בין מקטעים שונים, ולאפשר הקמה בשלבים בלי לפגוע ביכולת התפעול העתידית. בנוסף כוללת התוכנית חיבור בין הקווים M2 ו-M3 באזור כפר גנים, שם מתוכננת תחנה אחודה שנועדה לשפר את הממשק בין הקווים ואת נוחות המעבר לנוסעי התחבורה הציבורית. נדבך נוסף בתוכנית הוא תוספת מתקני השנאה במרחב קריית אריה בפתח תקוה. אלה מתקנים הכרחיים להזנת רשת המטרו בחשמל, אך בדרך כלל הם נשארים מחוץ לשיח הציבורי, אף שבפועל בלעדיהם אין מערכת. במובן הזה, האישור הנוכחי אינו עוסק רק במסלולים ובתחנות, אלא גם במערכות התומכות שמאפשרות לרשת לפעול באופן סדיר, בטוח ורציף. התוכנית גם מעניקה גמישות תכנונית רחבה יחסית, לרבות אפשרות לבצע התאמות במיקום תחנות וכניסות לפי צרכים הנדסיים ותפעוליים. לצד זאת, היא כוללת הוראות להפקעת קרקעות לצורכי ציבור, ובמקרים מסוימים גם הפקעות זמניות לצורך ביצוע העבודות. זהו סעיף בעל משמעות ממשית מבחינת בעלי קרקעות, רשויות מקומיות ותושבים, משום שהוא ממחיש שוב כי קידום המטרו אינו רק עניין תחבורתי, אלא גם מהלך תכנוני כבד משקל עם השלכות מרחביות וכלכליות. מה כוללת המערכת מערכת המטרו המתוכננת במטרופולין תל אביב אמורה לכלול שלושה קווים מרכזיים באורך מצטבר של כ-150 קילומטרים וכ-109 תחנות תת-קרקעיות. לפי התכנון, היא תשרת עשרות רשויות מקומיות וכ-2.5 מיליון תושבים. קו M1, הארוך במערכת, אמור לחבר בין הרצליה ורעננה בצפון לבין רחובות ולוד בדרום. קו M2 אמור לנוע בציר מזרח-מערב ולחבר בין חולון וראשון לציון לבין פתח תקוה, דרך תל אביב, רמת גן וגבעתיים. קו M3 מתוכנן כקו טבעתי שיחבר בין ערי הטבעת של המטרופולין, ובהן הרצליה, רמת השרון, פתח תקוה, קריית אונו, יהוד, אור יהודה, חולון ובת ים. מאחורי הנתונים האלה עומדת תפיסה תחבורתית רחבה: לא עוד קווים בודדים, אלא רשת שמבקשת לשנות את אופן התנועה במטרופולין הצפוף בישראל. לכן גם החיבורים בין הקווים אינם פרט טכני שולי, אלא מרכיב קריטי במעבר ממערכת של קווים נפרדים לרשת אחת מתפקדת. המשמעות לציבור במערכת התכנון מדגישים כי עם השלמתה צפויה מערכת המטרו להסיע מיליוני נוסעים ביום, להפחית עומסי תנועה, לקצר זמני נסיעה ולתרום לצמיחה כלכלית ולפיתוח אזורי תעסוקה. זו ההבטחה הגדולה שמלווה את המיזם מראשיתו. אלא שהאישור הנוכחי ממחיש שוב עד כמה הדרך לשם מורכבת: עוד לפני שרכבת אחת תצא לדרך, נדרשות שכבות עמוקות של חיבורים תפעוליים, תשתיות תומכות, מתקני הזנה, תיאום בין קווים והסדרים תכנוניים נרחבים. מבחינה ציבורית, זהו לכן אישור חשוב, אבל לא כזה שמבשר על שירות מיידי לנוסעים. הוא בעיקר מלמד שהמדינה ממשיכה לבנות את השלד ההנדסי והתפעולי של המטרו. במילים פשוטות: בלי התוכנית הזאת, קשה להפעיל את הרשת; עם התוכנית הזאת, עדיין נותרה דרך ארוכה עד שהציבור יראה את התוצאה בשטח. אישור תת"ל 103 ב' הוא צעד תכנוני משמעותי למטרו, משום שהוא מטפל במה שבדרך כלל אינו נראה לעין - החיבורים, המתקנים והגמישות התפעולית שבלעדיהם מערכת בסדר גודל כזה פשוט לא יכולה לפעול.