אבא - שיר געגועים

אבא – שיר מתגעגע אהבת אבי חיה בי כמו האוויר הנצחי המרחיב את ראותי. מכורבלת בזרועותיו מול אורות בצהוב-ירוק של רדיו ישן דולק. מתנגנים במוחי שירים בקולו העמוק והחם- "צועניה" ועיניים שחורות" בשפות זרות שהיו לשלנו. אבא נתן לי עולם שלם ולימד אותי לחלום בו. עירסול בזרועות חסונות שזיכרן נושא אותי עד היום- יום שלי. איש – סלע, גדול וחייכן עם יכולת אהבה שאין לה גבול, קולו – כשאגה של דוב לבן ורכותו, כחתול נעים-פרווה. וכגודל חוסנו, גודל שבירתו. ולא עלה בידי לאסוף שבריו והוא פנה והלך ממני. אבי היה עשוי מאהבה. אהבת אישה עד מוות אהבת ילדים חמה ועוטפת ודאגות. דאגות קיומיות שנטלו ממנו חדוות יצירה וכיבו חלומותיו היפים. אבי שר ברוסית את ילדותו שר באידיש באישון לילה את דכאונו שר בצרפתית את נעוריו ואהבתו ואיתנו- שר ביאליק בהברה אשכנזית ודיבר –רק עברית. אביבה גרבי בת יעקב ושרה סובול. אחות לעידן ויהושע סובול