בעיר הזאת שאינה חומלת
על ההולכים לאיטם בשבילים
ופותרת חידות במערבלי מלט-
אין סימני פיסוק למילים.
היא מדברת ואיננה עוצרת,
ומה היא אומרת גם היא לא תדע,
מדוע שיריה נוגים כעופרת
מאפירה וכבדה...?
היא חכמה, ערומה, מקדשת
אלים היודעים לברך את חילה,
קשוחה היא פורשת בטון על הדשא,
גורדת שחקים - כורה מחילה.
בנשף תמזוג כוסיות ומסוחררת
תרקוד את חגה עד סיפי מעידה,
מדוע שיריה נוגים כעופרת
מאפירה וכבדה..?
היא ממהרת לשנוא ורוקמת
אהבותיה על שק שנקרע,
היא איננה זוכרת דבר ונוקמת
על באר שסתמה ועל עץ שעקרה.
אין לה פנאי לתמולה, היא דוהרת
קלילה ויהירה אל מחר לא נודע,
מדוע שיריה נוגים כעופרת
מאפירה וכבדה...?