... וזה היה משונה.
ידענו שאנחנו מטורפים.
אבל לא חשבנו שזה מגונה
לעלות על הגגות לצעוק מן הרעפים
שכל העולם כולו מטורף
ורק אנחנו בריאים ושלמים.
וזה היה נעים, מסתורי, מצועף
כמו הבדותות שאנחנו חולמים.
אולי כך זה היום.
האמת מסתובבת
על עקבים בסמטת שווקים,
כמו דוגמנית שהייתה פעם כוכבת
כאשר מעלינו היו עוד שחקים.
אכן קרו כאן דברים לא צפויים.
למשל המחר הוא חדש כמו פלא,
אבל אין ספק כי המון שפויים
חוזרים לאתמול בימינו האלה
כאילו איבדו שמה את עתידם.
ובכן גם אנחנו. אומנם לא לתמול-
התמול מגואל ברוק ובדם-
אנחנו היום נפרדים בלי לחמול
משפיותנו המאכזבת,
עולים על הגג צועקים מרעפים
'אנחנו והאמת הנעזבת
באנו בברית המטורפים...'.