הַבֹּקֶר כְּבָר מַשְׁתִּין הֵיטֵב בַּקִּיר
וְאַתָּה קָם וְיוֹדֵעַ אֵיךְ הַיּוֹם הִתְחִיל,
וְאַתָּה כָּל הַיּוֹם מַמְתִּין בּוֹ עַד הַלֵּיל,
כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ כֵּיצָד וּלְאָן זֶה הַיּום עוד יֵלֵךְ
(גַּם אִם בֵּינְתַיִם גּוּפִיפֵי הָרִיבּוֹזוֹמים בְּתָאֶיךָ
מַמְשִׁיכִים וּבוֹנִים בָּהֶם אֶת הַחֶלְבּוֹנִים,
וְהַגַּרְעִינִים עֲדַיִן יוֹצְרִים אֶת הָחֳמָרִים
הַתּוֹרַשְׁתִּיִּים, שֶׁיָנְּחֲלוּ לְיוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ).
הַבֹּקֶר כְּבָר בַּקִּיר הִשְתִּין
וְאַתָּה כָּל הַיּוֹם עֲדַיִן מַמְתִּין,
כִּי לֹא תֵּדַע מַה יֵּלֶד יוֹם
(כִּי אֶפְשָׁר וְיִתַּמּוּ בֹּו גַּם חַיֶּיךָ),
וְעַל-כֵּן כָּךְ תֹּאמַר: מִי יִתֵּן
וְיָבוֹא כְּבָר הָעֶרֶב וָהַלֵּיל,
שׁכֵּן לֹא תֵּדַע לָבֶטַח הַיּוֹם
אִם אָכֵן אֲחַרָיו תְּלַיֵּל,
וְאִם לְמָחֳרַת הַיֹּום הַזֶּה
אָכֵן תַּשְׁכִּים קוּם וְתַכִּיר
אֶת הַבֹּקֶר שֶׁמַשׁתִּין בַּקִיר.