נשק אותי
אני אומרת לך
תצית בי אש קדומים
מלהבת פרומתאוס
תצית את האש הזוחלת
במחילות הזמן
ואני
אדי האלכוהול עטפו אותי
למען אחזיק בבריתי
את חרב השבועה.
כמה אהבת לבכות
כשהבאתי אותך אל סף
האביונה המיוחלת
ואני מחקתי לך פרות קדושות
כי גם אתה שם
יפה התואר שלי
רב אמן
נעזבת על ידי
אבל ריחו של הזרע שלך
מנביט על עורי
יום יום
ניצוצות של חן
ואת הדבר שלא דומה לשום דבר
ואת נתיבי העונג
והחוכמה
ונתיב הרגש הממכר
וזמן התאווה שלנו
לא נותן
לדם שלי להתקרר.