אֲדָמָה חִוֶּרֶת וַחֲרוּפָה
בְּלִבָּהּ חוֹמָה זָרָה
מְבֻטֶּנֶת בְּאֶבֶן צְרוּעָה -
זֶה כָּל סִפּוּרָהּ הַמְּנֻדֶּה שֶל אֲדָמָה כְּבוּשָׁה
שֶׁגְּזֵרָה מְצֹרַעַת הָפְכָה
אַדְמַת חִטָּה וּשְׁעוֹרָה, גֶפֶן וּתְאֵנָה
לַאֲדָמָה עוֹקֶדֶת שָׁדֶה וְזַיִת,
הָפְכָה אֶרֶץ זַיִת שֶׁמֶן וּדְבָשׁ
לְאֶרֶץ שֶׁאַדְמָתָהּ חֲרוּפָה
מֻכָּה כָּל יוֹם בְּאַלָּה
יְרוּיָה בְּכַדּוּרֵי גּוּמִי וְאֵשׁ
מְצֻלֶּקֶת בְּבֶטוֹן מְזֻיָּן וּבְחַיָּל מְיֻזָּע
שְׁטוּפָה בְּגַז ... גַּז ... גַּז ...
וּבְלִבָּהּ חוֹמָה זָרָה צוֹלֶבֶת נִשְׁמָתָהּ
שֶׁל אַרְצִי, שֶׁרוֹצָה לִהְיוֹת יָפָה.
השיר מוקדש למאות פעילי שלום, הבאים להזדהות עם מאבקם של תושבי בילעין, שאינם משלימים עם רוע הגזרה של הפקעת אדמות חקלאיות כדי להקים עליהן את מודיעין עילית.