בְּכִירֵי שִׁלְטוֹן, אָבוּ בְּנַחַת- רָק לְקַבֵּל וְגַם לָקַחַת; עַל-פִּי תָּכְנִית עִסְקִית - לִכְהֻנָּה נִצְחִית, עִם אַחְרָיוּת? - מִלָּה נִשְׁכַּחַת! תְּרֵיסָר שֶׁל שְׁנוֹת זִלְזוּל, כָּזָב, מָשְׁלוּ כָּאן בִּיבִּי עִם בְּחִירָיו; "מִכֶּשֶׁל עַד מֶחְדָּל" - הָיוּ שִׁיטַת מִמְשָׁל, רָק "כֹּחַ וּשְׂרָרָה", הָיוּ מְשׁוֹרְרִים. אָסוֹן מִירוֹן, כָּעֵת נֶחְקַר, שְׁמָם שֶׁל בְּכִירֵי שִׁלְטוֹן הֻזְכַּר; שֶׁהֵם כּוּלָּם בְּיַחַד כָּרוּ אֶת זוֹ הַפַּחַת: "סְמוֹךְ, אֶלֹהִים הוּא בּוֹס בָּהָר". שָׁנִים רַבּוֹת הָהִילוּלוֹת "חָלְפוּ כִּמְעַט בְּלִי תַּקָּלוֹת"; עַד חֹק מרפי כָּפוּי הִתְמַמֵּשׁ, כְּצָפוּי, מ"ה קְדוֹשִׁים שָׁם נִהְיוּ תּוֹךְ דַּקּוֹת. עַל כָּךְ הָאֲחַשְׁדַּרְפָּנִים: "אֲנַחְנוּ כְּלָל לֹא אֲשֵׁמִים; אֶצְלֵנוּ אַחְרָיוּת לַטִּיב שֶׁל הַשֵּׁרוּת רַק לְשָׁנָה אַחַת נוֹתְנִים". וְכָל אוֹתָם הבְּכִירִים - רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה והשַׂרִים, לוּ בְּיַפַּן קָרָה מִקְרֶה כֹּל כָּךְ נוֹרָא, הָיוּ מִתְאַבְּדִים אוֹ מִתְפַּטְּרִים.