הָיָה זֶה יוֹם נִמְהָר בַּחֲלוֹמִי אָבִי הִשְׁכִּים קוּם מִשְּׁנָתוֹ הַמַּעֲֵדר עַל כְּתֵפוֹ וְהוּא יָצָא שָׁמֵחַ לַעֲקֹר אֶת הַיַּבְּלִיט וְהַקּוֹצִים, שֶׁכִּסּוּ אֶת הַפַּרְדֵּס הֶהָרוּס תַּחַת הַכְּבִישׁ הַשָּׁחוֹר שֶׁחָנַק אֶת אֲמִירָיו וְהַצְּרִיחַ שֶׁהִרְקִיעַ אֶת מַרְבַדֵּי הָרָקִיעַ . בַּחֲלוֹמִי הַמְּבֻיָּשׁ אָבִי הִתְקַפֵּל סְבִיב צִלּוֹ הַנָּטוּשׁ וְלֹא כָּעַס עָלַי שֶׁהֵאַרְתִּיו מִשְּּנָתוֹ בְּמִשְׁכָּנוֹ הַשָּלֵו בְּבֵית הַקְּבָרוֹת סְגוּלָה בְּפֶתַח תִּקְוָה לַעֲבוֹדָה מַתִּישָֹה, כְּשֶׁלֹּא צָלְחָה דַרְכּוֹ לַעֲקוֹר קוִֹצים וְדַרְדָּרִים שֶׁכִּסּו אֶת הַפַּרְדֵּס תַּחַת גּוֹרֵד שְׁחָקִים שֶׁבִּטְּנוּ אֶת נִיחוֹחָיו וַהֲדָרוֹ שֶאָבִי בְּזֵעָתוֹ וּבִגְרָמָיו הָעֲיֵפִים טִפְּחוֹ שָׁנִים רַבּוֹת.