כְּנַף יוֹנָה לְבַנָּה, שֶׁהֵכִילָה אֶת עֵינֵי הָאוֹר בִּקְּשָׁה לָשֵׁאת אוֹתִי הַרְחֵק מֵהַשַּׁעַר שֶׁנִּפְתָח לֶאֱסֹף אֶת שְׁבָרַי אָךְ טַרְפֵי רַגְלֵי יַנְשׁוּפִים וּמַלְתְּעוֹת עוֹרְבִים מָעֲכוּ אֶת כְּנַף הַיּוֹנָה וּטְרָפוּהָ וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי צְלָלִית בַּשֶּׁקֶט הַמַּחֲרִיד אֶת בְּשָׁרִי מֵעָלַי כָּבֵד הֶעָנָן הַמְּשׁוֹטֵט בַּאֲפִיקֵי רָקִיעַ צָחִיחַ כְּשֶׁמִּמּוּל כַּנְפֵי הָרוּחַ נִפְתָח הַשַּׁעַר הַנּוֹעֵל עַפְעַפֵּי שַׁחַר מִמֶּנּוּ כְּנַף הַיּונָה בִּקְּשָׁה לְלֹא הַצְלָחָה למַלְטֵנִי. הַשַּׁעַר נִפְתָּח וּמִתּוֹכוֹ הֵגִיחָה הָאֲפֵלָה שֶׁאָסְפָה אוֹתִי בְּחֵיקוֹ שֶׁל כּוֹכָב נָטוּשׁ בְְּשָׁחוֹר פָּרוּעַ. עַכְשָׁיו אֲנִי מוּצָף בַּחֲשֵׁכָה שׁוֹמֶמֶת וְשֶׁמֶשׁ שַׁכּוּלָה יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָאֵפֶר וּמִתְפַּלֵּל לְבוֹא אָבִיב פּוֹרֵחַ שֶיַעַמוֹד אֵיתָן מוּל אֵימַת הַסּוּפָה שֶׁנָעֲלָה מֵאֲחוֹרַי אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים.