חֲבֵרְתִּי לַחַיִּים שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים שֵׁיבָתִי עֲדַיִן רְטֻבָּה מִטְּלָלַיִךְ, אַתְּ הַשְּׁחוֹרָה וְהַנָּאוָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר בְּשֵׁיבָתֵךְ הַגִּידִי לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי הַיָּפָה בַּלְּבָבוֹת הָאִם גָּם מָחָר יִהְיֶה בָּךְ הַכֹּחַ לִהְיוֹת קַבַּיִם לְרַגְלַי הָרָפוֹת וּלְיָדַי הַהוֹזוֹת בָּאֲוִיר הַקָּרוּעַ. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה עַל שֶֹאַתְּ נוֹטֶרֶת יוֹם יוֹם אֶת כַּרְמִי וְאֶת כַּרְמֵךְ שֶׁלָּךְ לֹא נָטַרְתְּוְלֹא בָּצַרְתְּ כְּפִי שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְכֶרֶם שֶׁעָשָׁה אֶת קִירוֹת בֵּיתֵנוּ אֲרָזִים וְאֶת נֶפֶשׁ שֵׁיבָתֵנוּ אֵיתָנָה.