הָעֶרֶב יוֹרֵד, עַַזָּה עֲדַיִן בּוֹעֶרֶת וַתִּפֹּל אֵשׁ-ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּתַּעֲלָה לֵחֵכָה¹ וֶאֱלִיָּהוּ יָרַד הַשָּׁבוּעַ אֶל עַזָּה לוֹֹֹֹהֶבת הַחוֹסֶמֶת אֶת הָאֹֹפֶֶק פַּרְבָרֶיהָ לִמְרַגְלוֹתֶיהָ מָלְאוּ עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת, וּמֵעֲלֶיהָ נָגְהָהּ שֶׁל יוֹנָה נִכְסֶפֶת וַעֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָּ פּוֹרֶטֶת עַל מֵיתָרִי תִּקְוָה נִמְלֶטֶת תָּרָה בֵּין מַהֲמוּרוֹת חֹשֶׁך לָתֵת מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ תּוֹעָה בְּנוֹפִים תְּלוּיִים בֵּין הֶחָרוּךְ וְהַשָּׁרוּף בִּשְׂדֵרוֹת עַרְפִלֵּי אֵשׁ טוֹרֶפֶת וּבוֹכָה עַל חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְרָאֵל

שֶׁאֶתְמוֹל הָיוּ יְלָדִים

שֶׁחָלְמוּ לִהיוֹת חַיָּלִים גִּבּוֹרִים

וְהַיּוֹם הָאֲפֵלָה מְמַסְגֶּרֶת אֶת חַיֵּיהֶם

בְּמוֹדָעַת אֵבֶל הַמַּרְכִּינָה רֹאשָׁהּ עַל נְפִילָתָם

בְּשַׁעֲרֵי עַזָּה עַל מִשְׁמַר הַמּוֹלֶדֶת. נוֹצוֹת נָגְהָהּ שֶׁל הַיּוֹנָה שֶׁלִּי נָפְלוּ חָלָל עִם קֶשֶׁת בְּעָנָן שָׁחוּט שֶׁנָפַח נִשְׁמָתוֹ עָנָן שֶׁשִּׁחֵת נָגְהָהּ שֶׁל יוֹנָה נִכְסֶפֶת לְחַבֵּק חַיָּל הַמִּתְגַּעֲגֵעַ לְאִשָּה אוֹהֶבֶת חַיָּל שֶׁמְּבַקֵּשׁ לַחֲזוֹר הַבַּיְתָה לְחַבֵּק אֶת בְּנוֹ וּבִתּוֹ וְלָנוּס מֵהָאֵשׁ הַלּוֹהֶבֶת שֶׁחוֹסֶמֶת אֶת הַדֶּרֶך הַבַּיְתָה חוֹסֶמֶת אֶת הַדֶּרֶך אֶל הָאֹפֶק הַדָּמוּעַ עַל ילָדִים שֶׁחָלמוּ לִהְיוֹת חַיָּלִים גִּבּוֹרִים

וְהַיּוֹם הֵם חוֹזְרִים הַבַּיְתָה בַּאֲרוֹנוֹת מֵתִים. איתן קלינסקי