בְּחֶבְיוֹנֵי הָעִתִּים מָעַדְתִּי יָדַי הָרָפוֹת וְלִבִּי הַהוֹזֶה נִכְנְסוּ דְּווּיִים וְאִלְמִים עֲמוּסֵי נֵטֶל הַשָּׁנִים תַּחַת כַּנְפֵי אַהֲבָתֵךְ הַסְּדוּקוֹת שֶׁכְּבָר לֹא תּוּכַלְנָה לָעוּף כְּבָר לֹא תּוּכַלְנה לְשׁוֹרֵר כְּבָר לֹא תְּשַׁקֵמְנָה צִפִּיּוֹת חֲרִישִׁיּוֹת לִבְשׁוֹרוֹת, אֲבָל אֲנִי עוֹד מַאֲמִין שֶׁאֶת הַמְּעָט שֶׁנּוֹתָר שְלוּבֵי יָדַיִם רָפוֹת ורַגְלַיִם מְדַדּות יַחַד תַּצְלִיחַ זִקְנָתֵנוּ הַמְּדַדָּה לִזְקוֹף קוֹמָה עַד אַחֲרוֹן פַּעֲמֵי הַבְּשׁוֹרָה כִּי כָּל סָתוּם לֹא הֲמָמוּךְ ¹ חֲבֵרְתִי לַחַיִּים שִׁבְעִים שָׁנָה.