הָיְתָה פַּעַם קִרְיַת שְׁמוֹנָה הַיּוֹם מָצָאתִי קִרְיַת שְׁמָמָה הֲמוּלָה יָפָה פִּנְּתָה מָקוֹם לַדְּמָמָה הַמְּבֹהֶלֶת רְחוֹב שֵׁשֶׁת הַיָּמִים בְּלֵב קִרְיַת שְׁמוֹנָה שָׁם גַּרְנוּ רַעֲיָתִי וִילָדֵינוּ שָׁנִים רַבּוֹת נִדְהַמְנוּ מֵהַשְּׁמָמָה שֶׁכָּבְשָׁה אוֹתוֹ, הַדְּמָמָה בְּבָתִּים קְרוּעִים קָרְעָה אֶת לִבֵּנוּ נוֹתָר עוֹד הַנִּיחוֹחַ שֶׁל יָמִים יָפִים שֶׁחָלְפוּ יָמִים שֶָיָּדְעוּ תִּפְאֶרֶת גְּדוֹלָה יָמִים,ֶ שֶׁהוֹדֵינוּ בְּטִקְסֵי קַבָּלַת שַׁבָּת לְמִי שֶׁאָכַלְנוּ אֶת לַחֲמוֹ וְשָׁתִינוּ אֶת יֵינוֹ יָמִים, שֶׁהַתִּקְוָה נָשְׁאָה אוֹתָנוּ רָחוֹק וְחִבְּקָה אוֹתָנוּ בְּחֵיק עִיר זוֹהֶרֶת, הַשָּׁחָר תָּמִיד חִיֵּך אֵלֵינוּ גָּם כְּשֶׁהַקַּטְיוּשׁוֹת הִרְעִידוּ אֶת הַקִרְיָה הָרְחוֹבוֹת הָיוּ עֲדוּיִים בְּאוֹר זוֹהֵר. הַיּוֹם פָּגַשְׁתִּי עִיר מַחֲוִירָה דּוּמִיָּתָהּ דּוֹמַעַת הַשְּׁקִיעָה בִּרְחוֹבִי שֶׁלִּי, רְחוֹב שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, יוֹקֶדֶת אֲנִי פּוֹחֵד שֶׁכְּבָר לֹא יָשׁוּבוּ אֵלֶיהָ הַיָּמִים הַיָּפִים כְּשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי קוּם לַעֲלוֹת לְמִכְלֶלֶת תֵּל חַי שֶׁפַּעַם חִבְּקָה וְלִטְּפָה תַּלְמִידִים וּמוֹרִים וְהַיּוֹם טַנְקִים וְחַיָּלִים מְחַבְּקִים וּמְלַטְּפִים אוֹתָה. אֲנִי פּוֹחֵד מֵהֲמוּלַת הַמִּלְחָמָה בַּמִּכְלָלָה שֶׁאָהַבְתִּי אֶת תַּלְמִידֶיהָ וְאָהַבְתִּי לְלַמֵּד בָּה.איתן קלינסקי