אֶתְמוֹל הָיְתָה תַּצְְפִּיתָנִית עַל מִגְדָּל גּוֹרֵד רָקִיעַ לְעֵת בֹּקֶר רָעֲדָה בְּרוּחַ נִפְרַעַת בְּסַעֲרָה וְהַיּוֹם הִיא עָשָׁן כָּבֵד מִתְאַבֵּךְ בְּדַמָּה זִמְזוּם דְּבוֹרַת מָוֶת נִנְעֶצֶת בְּמִטְבַּח הַטֶּבַח וּבְמַשְׁטֵמַת הָרֶצַח הַמְּדַמְּמִים בְּמַעֲמָקֵי צַחֲנַת מִנְהָרָה אֲפֵלָה, לְיָדָה שְׁרוּעָה לְלֹא רוּחַ חַיִים שֶׁמֶשׁ כְּרוּתַת קַרְנַיִם וַעֲרוּפַת אוֹר וְיָד גְּרוּמָה שֶׁל מָוֶת יוֹרָה לעֵת עֶרֶב עוֹד כַּדּוּר בְּנִשְׁמָתָהּ וּמָחָר יָדָהּ הַגְּרוּמָה שֶׁל הַמָּוֶת תִּשְׁלַח לִבְלוּאֵי נִשְׁמָתָהּ עוֹד מָנוֹת רַעַב לְלֶחֶם וּכְפוֹר מַקְפִּיא בְּעַצְמוֹתֶיהָ שֶׁיְְבַתְּרוּ אֶת גּוּפָהּ וְלֹא יִהְיֶה שׁוֹעֶה לִתְפִלָתָהּ: "הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל-אֶטְבָּעָה אִנָּצְלָה מִשּׁוֹנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מַיִם אַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה"¹