יוֹמִי הֶעָמוּס תּוּגוֹת חִדָּלוֹן וּטְרָשִׁים מְטַפֵּס עַל סַלְעֵי עֲרָפֶל בִּתְנוּפָה מְדַדֶּה אֶל מוּל אֵשׁ הַשְּׁקִיעָה שָׁם בְּאִישוֹנֵי מֵתִים צוֹפִים בִּי הוֹרַי וּמֵעֵמֶק הַכְּמִישָׁה וְהַכִּלָּיוֹן גּוֹעֲרִים בִּי, כִּי אֲנִי עָמוּס בְּתוּגוֹת חִדָּלוֹן דּוֹרְשִׁים מִמֶּנִּי לִפְרוֹק אֶת הַמִּטְעָן וְלָשׁוּב לִהְיוֹת אֵיתָן, אֲבָל גָּם הַפַּעַם אַמְרֶה אֶת פִּי הוֹרַי כְּשֶׁפָּנַי אֶל אֳפָקִים כְּבוּיִים וְאוֹר דּוֹעֵךְ אֶת שְׁקִיעָתוֹ מַגִּיהַּ עַל בְּדִידוּתִי הַקּוֹדֶרֶת עֲמוּסַת תּוּגוֹת חִדָּלוֹן וּטְרָשִׁים בִּגְבָהֵי הֶעָשׁוֹר הַתְּשִׁיעִי לְחַיַּי.