כָּל בֹּקֶר אֲנִי מַגִּישׁ לָךְ רַעֲיָתִי כּוֹס קָפֶה וְאֶת כָּל מְצָאַי הַחֲלוֹמוֹת שֶׁרָדפו אַחֲרַי כָּל הַלַּיְָלה וְעִם כּוֹס שְׁנִיָּה שֶׁל קָפֶה שֶׁהִגַּשְׁתִּי לָךְ הָיִית לִי כְּיֹוֵסף הַפּוֹתֵר אֶת כָּל חֲלוֹמוֹתַי שֶׁקָּרָאת עַל פָּנַי אֶת אוֹתוֹת חַיַּי הַנִּגְלִים בַּטִּיחַ הַקָּלוּף וּבָאֵזוֹב שֶׁבְּמִצְחִי אֶתְמוֹל רָאִית תְּכֵלֶת טְהוֹרָה לוֹהֶטֶת מְחַבֶּקֶת אוֹתִי וְהַיּוֹם אַתְּ רוֹאָה מַפַּת שְׁמָמָה עַל אַדְמַת הַבַּצּוֹרֶת בְּמַבָּטִי הַיּוֹם פְּחָדַי מִתְנָשְׁפִים יְרֵאִים מִפִּתְרוֹן הַחֲלוֹם שֶׁאַתְּ מַגִּישָׁה לִי עִם חִבּוּק שֶׁל תּוֹדָה עַל אֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁהֵכַנְתִּי לָך.