מֵאוֹת יְמָמוֹת הָיוּ לְלֵילָה מִתְמַשֵּׁךְ שֶׁבִּתֵּר לְבִתְרֵי בְּּתָרִים אֶת הַשָּׁחָר וְשָׁרַף אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לַתַּצְפִּיתָנִיּוֹת מִנַּחַל עוֹז בְּמִנְהֲרוֹת הָאֹפֶל הַמִּתְפַּתְלוֹת בְּמַעֲמָקֵי עַזָּה תַּחֲתִית. לְמֶמְשָׁלְתֵנוּ יֵשׁ אֶת כָּל הַזְּמַן לְנַהֵל מַשָּׁאִים וּמְתָנִים כְּשֶׁהַזְּמַן כְּבָר אָזַל לְאֵלוּ שֶׁנּוֹתְרוּ לַעֲסָקִים מַמְתִּינִים. מֶמְשַלְתֵּנוּ הִיא הַהַשְּׁגָחָה הַשְּׁמֵימִית בִּתְפִלַּת וּנְתַנָּה תֹּקֶף הַקּוֹבַעַת: "מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ.... מִי יָנוּם וּמִי יָנוּעַ... מִי יִשׁקֹט וּמִי יִטָּרֵף..." מֵאוֹת הַיְּמָמוֹת שֶׁהָיוּ לְלֵילוֹת יָבוֹאוּ אֵלֵינו עִם הַמֵּתִים עוֹמְדִים וְשוֹתְקִים וְהַשֶּקֶט יִצְעַק אַיֵּה מֹשֶׁה מַדּוּע לֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה מַדּוּעַ לֹא הוֹצִיאֵנוּ מֵעַזָּה ?!