יִשְׁרָאֵל שֶׁלִּי, יַקִּירָה שֶׁלִּי, אֲהוּבָתִי מַדּוּעַ פָּעַרְתּ פִּיּךְ לִבְלוֹעַ אֶת כָּל אַדְווֹת הַנָּהָר הַמַּצְחִין, שֶׁעָלָה עַל גְּדוֹתָיו מִשִּׁפְכֵי בִּיּוּב שֶׁל מִלִּים הַמְּפַנּוֹת שְׁנֵי מִלְיוֹן בְְּנֵי אָדָם וּבוֹנוֹת בָּתֵּי קָזִינוֹ וּמִגְרְשֵׁי גּוֹלְף עַל חוֹפֵי עַזָּה לַעֲשִׁירֵי עוֹלָם וּמְּנַקּוֹת קְבוּצָה אֶתְנִית מִבָּתֵּיהֶם. גָּם אִם מְדֻבָּר בְּאוֹיֵב מַר וְאַכְזָר שֶׁרַבִּים מִבָּנָיו צָהֲלוּ בְּשִׁמְחָתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה בְּיוֹם בּוֹ טָבְחוּ בְּאַחַי בִּבְנֵי עִַמִּי. לָנוּ כִּיהוּדִים אָסוּר לָנוּ לִקְרוֹם אֶת הָעוֹר וְהַגִּידִים לְצַחֲנַת הַמִּלִּים הַמְּטַהֲרוֹת טִהוּר אֶתְנִי, דָּרוּךְ כַּקֶּשֶׁת בִּשְׁפָתַי הָרוֹטְטוֹת אֶשְׁלַח אֶת כָּל חִצַּי בְּשִׁפְכֵי הַבִּיּוּב שֶׁל הַמִּלִּים הַמַּצְחִינוֹת הַמְּכֻבָּסוֹת בְּהַגְלָיָה מֵרָצוֹן שֶׁל עַם עַל נְשׁוֹתָיו וְטַפָּיו, קְשִׁישָיו וחוֹלָיָו. יִשְׁרָאֵל שֶׁלִּי הָרִימִי קוֹלֵךְ – לֹא לְטִהוּר אֶתְנִי כֵּן רָק לַיּוֹנָה וַעֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ.