אִשָּׁה הִיא כְּמוֹ גֶּזַע עָצוּם עֲנָפֶיהָ מִשְׂתָּרְגִים לְכָל הַכִּוּוּנִים תַּשְׁקֶה אוֹתָהּ בְּמַיִם וְהִיא תִּפְרַח הִיא תִּחְיֶה. אִשָּׁה הִיא הָעַמּוּד הַמְּפֹאָר שֶׁל חַיֵּינוּ הִיא הַיֹּפִי, הִיא הַתִּקְוָה הִיא שֶׁנִּבְרְאָה מִן הָאָדָם אֵינָהּ הַצֶּלַע שֶׁלּוֹ הִיא הָאַהֲבָה הִיא הַבְּרִיאָה. אִשָּׁה צְרִיכָה עֵץ עֲנָק עֵץ מְחַבֵּק שֶׁגִּזְעוֹ בַּשָּׁמַיִם וְשָׁרָשָׁיו בָּאֲדָמָה. אִשָּׁה, שֶׁכּוֹחַ הַחַיִּים שֶׁלָּהּ גָּדוֹל פִּי אֶלֶף מוֹנִים מֵאָדָם, שַׁלְוָה בְּתוֹכָהּ, וּשְׁנֵיהֶם עֲצֵי עַד.