אֲנִי פּוֹחֵד מִכַּנְפֵי הַנֵּץ וְהָעוֹרֵב בְּתַחְפּוֹשֶׁת שֶׁל כַּנְפֵי צִפּוֹרֵי שִׁיר. אֲנִי פּוֹחֵד מֵהַחֹרֶף שֶׁחוֹלֵף עַל אַרְצִי וּמֵאִיץ עֲנָנִים קוֹדְרִים בְּסִבְכֵי יְעָרוֹת בְּלֵילוֹת שְׁחוֹרִים וּמְפֻחָמִים לַעִרוֹף אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ בְּאַרְצִי לִכְרוֹת אֶת קַרְנֶיהָ לְהוֹתִיר שָׁמַיִם דְּמוּעִים עַל כָּל כּוֹכְבֵיהֶם הָעֲקוּדִים בְּסוּפוֹת שִׁנְאָה תְּהוֹמִית שֶׁהוֹתִירוּ מֶרְחֲבֵי חַיִּים בְּאַרְצִי רָק לְכַנְפֵי הָעוֹרֵב וְהַנֵּץ שֶׁכְּבָר לֹא יִתְחַפְּשׁוּ לְצִפּוֹרֵי שִׁיר.