מַסַּע גַּעֲגוּעַי הַנִּמְהָר לְעֵבֶר מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד מַטְבִּיעַ אֶת שֵׁיבָתִי הַקְּמֵלָה וְהַנוֹבֶלֶת בְּרָזֵי טְמִירוּת נֶעֱלֶמֶת, הוֹדֵף אֶת שֵׁיבָתִי הַמְּדַדָּה בְּחֵמָה מְעַוֶּרֶת לְעֵבֶר הָעֶדְנָה שֶׁנִיחוֹחָהּ פָּג, שׁוֹלֵחַ לי חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ וַאֲנִי יוֹשֵׁב בְּתוֹך הָאֵפֶר¹ וְאוֹמֵר: יְבֹרַךְ יוֹם אִוָּלֵד בּוֹ הַלַּיְלָה בּוֹ אָמַר לְאִמִּי הוֹרָתִי: הֹרָה גֶּבֶר הַיּוֹם הַהוּא הָיָה עָלָיו אוֹר אֱלוֹהִים דָּרַשׁ אוֹתוֹ מִמַּעַל הוֹפִיעָה עָלָיו נְהָרָה וְעַתָּה בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה אֲבַקֵּש לְהִפָּרֵד בְּשָׁלוֹם מִכָּלִ הַטּוֹב וְהַיָּפֶה שֶׁזִּכּוּ אוֹתִי תִּשְׁעָה עֲשוֹרֵי שָׁנִים שׁוֹפְעֵי חַיִּים. עָרֹם בּוֹכֶה וְצוֹרֵחַ יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם דּוֹמֵם עָדוּי בְּשַׁלְוָה אֲנִי שָׁב לְבֶטֶן מְכוֹרָתִי - שָׁלוֹם לָכֶם חַיִּים יָפִים.