כְּשֶׁנִּשְׁמָתִי תַּעֲמֹד דֹּם בְּיוֹם דִּינָהּ הַקָּרֵב יְשֻׁחְרְרוּ מִשְּׁפָתַי הַנְּשׁוּכוֹת זַעֲקוֹת כְּאֵב בְּבֵית דִּינָה שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה שֶׁשָּׁכְחָה שָׁם לְמַעֲלָה לְהַשְׁגִּיחַ פֹּה לְמַטָּה כְּשֶׁכִּתְּתוּ אִתִּּים לַחֲרָבוֹת וּמַזְמֵרוֹת לַחֲנִיתוֹת כְּשֶׁגּוֹי אֶל גּוֹי נָשָׁא רִשְׁפֵי אֵשׁ שׁוֹרְפִים וְלִמְּדוּ עוֹד וָעוֹד מִלְחָמָה וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ בְּטִילִים וְאֵין קֵצָה לִפְגָזָיו וּלְתוֹתָחָיו כִּי מָעֲלָה הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה בְּתַפְקִידָהּ לִשְׁמֹר עֲלֵינוּ כָּאן לְמַטָּה.