הַשַּׁבָּת שֶׁנִּקְרָא אֶת פָּרָשַׁת "קְְדוֹשִׂים" תְּקַבֵּל אֶת פָּנֵינוּ תְּפִלָּה דּוֹמַעַת מִסֵּפֶר וַיִּקְרָא שֶׁתְּיַסֵּר אוֹתָנוּ, כִּי אֲנַחְנוּ מְמַלְמְלִים מִלִּים מֵתוֹת לְאַלְפֵי עֲלוּמִים יָפִים שֶׁבִּקְּשׁוּ חַיִּים נְקִיִּים וּבְאִבְחַת רֶגַע מֻסְגְּרוּ כָּל חַיֵּיהֶם בְְּמוֹדָעוֹת אֵבֶל שְׁחוֹרוֹת, כָּל מַאֲוָיֵיהֶם וְכִסּּּּּּּוּפֵיהֶם לְחַיִים הִתְאַבְּנוּ בְּמַצֵּבוֹת אֶבֶן בּוֹכִיּוֹת בֻּתְּרוּ לִבְתָרִים מְזֹהָמִים שֶׁל מָוֶת חֲלוֹמוֹת נְקִיִּים כִּי אֲנַחְנוּ לֹא קִדַּשְׁנוּ אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל עֲלוּמִים יָפִים וְעָטַפְנוּ אוֹתָם בְּמִלְחָמוֹת מְזֹהָמוֹת. בְּשַׁבָּת שֶׁנִּקְרָא אֶת פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים נַשְׁפִּיל רֹאשׁ וּנְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וְנַאֲזִין לְקוֹלוֹת הַמֵּתִים שֶׁבְּמוֹתָם הֵם צִוּוּ לָנוּ אֶת קְדוּשַׁת הַחַיִּים וְאוֹסְרִים עֲלֵינוּ לִצְעוֹד בִּנְתִיבִים מְדַמְּמִים הַמְּכַבִּים אֶת הַיָּמִים בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים כְּשֶׁאֲנַחנוּ בְּעִצּוּמוּ שֶׁל הַמַּסָּע לְהָפֵר אֶת כָּל הַצַּוִּים פּוֹרְסִים הַשְּׁכֵּם וָעֶרֶב שֶׁפַע שֶׁל מַרְבַדֵּי דָּמִים עֲמוּסֵי רַהַב תְּרוּעוֹת הַנִּצְחוֹנוֹת עַל אַדְמַת מְכוֹרָה לוֹהֶטֶת צְמֵאָה לְחַיִּים שֶׁאֶת רוּחָהּ וְנִשְׁמָתָהּ קָבַרְנוּ תַּחַת עָנָן אָפֵל וְאֹפֶק מְדַמֵּם בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ שֶׁקִּדְּשָׁה אֶת הַמִּלְחָמוֹת וְלֹא קִדְּשָׁה אֶת "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב"¹ וְ"טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה"² סְלִיחָה, מֵתִים יְקָרִים, שֶׁחִלַּלְנוּ אֶת חַיֵּיכֶם כִּי נָתַנּוּ דְּרוֹר לַמִּלְחָמוֹת וּלְרַהַב הַנִּצְחוֹנוֹת וְלֹא קִדַּשְׁנוּ אֶת הַחַיִּים בְּאַרְצֵנוּ הַצְּמֵאָה לְחַיִּים. אֵין מָקוֹם לִתְפִלָּה נְקִיָּה שֶׁל פָּרָשַת קְדוֹשִים כְּשֶׁחַיֵּינוּ מְדֻמָּמִים בְְּ"כֵן לַמִּלְחָמוֹת וְלֹא לַחֲטוּפִים." איתן קלינסקי